פחמן-14
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פחמן-14 או 14C הוא איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של היסוד הכימי פחמן. הוא מכיל 6 פרוטונים, 8 נייטרונים ו-6 אלקטרונים. האיזוטופ התגלה ב־27 בפברואר 1940 במעבדה הלאומית לורנס ברקלי, על ידי מרטין קמן וסם רובן. על דעיכת פחמן-14 מתבססת שיטת תיארוך פחמן-14 - שיטת תיארוך רדיומטרי שהומצאה בשנת 1949 והיא אחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גאולוגיים וארכאולוגיים אורגניים.
ערך זה עוסק באיזוטופ של פחמן. אם התכוונתם לשיטת תארוך לממצאים ארכאולוגיים, ראו תיארוך פחמן-14.
עובדות מהירות כללי, סמל ...
כללי | |
---|---|
סמל | 14C |
נייטרונים | 8 |
פרוטונים | 6 |
מידע גרעיני | |
שכיחות יחסית | ~ 1 לטריליון |
זמן מחצית חיים | 5,730 שנים |
תוצרי דעיכה | חנקן-14 |
מסה איזוטופית | 14.003241 u |
ספין | 0+ |
סגירה