פטריות

פטריות
מיון מדעי
על־ממלכה:	איקריוטיים
ממלכה:	פטריות
שם מדעי
	Fungi; ‏מור, 1980

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש להרחיב ולהוסיף הסברים ומקורות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב

פטרייה מסוג דפדפנית המחטנים על גזע עץ ביער בן שמן

פטריות (שם מדעי: Fungi) היא ממלכה של אורגניזמים איקריוטים, כמו השמרים והעובשים החד-תאיים ופטריות הבסיסה הרב-תאיות.

הפטריות אינן צמחים ואינן בעלי חיים, אלא ממלכה טקסונומית בפני עצמה הנבדלת מאחרות בתכונות ניכרות רבות.

הפטריות אינן מבצעות פוטוסינתזה, ולכן נחשבות להטרוטרופיות. את מזונן הן מעכלות על ידי הפרשת אנזימי עיכול לסביבה ולאחר מכן סופגות את החומר המעוכל דרך שטח גופן. עד היום התגלו כ-100,000 מיני פטריות, וההנחה היא שקיימים אף יותר עקב גיוונם הרחב. בעקבות גיוונם ניתן למצוא פטריות בסוגי סביבות מחיה רבות ואף בסביבות עם תנאי מחיה הנחשבים קיצוניים.

התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.

מבנה ומחזור חיים

לפטריות הרב-תאיות מחזור חיים הכולל שלב הפלואידי ודיפלואידי. מחזורי החיים של הפטריות מגוונים מאוד ביחס להיותם תחת ממלכה אחת. על פי רוב, בשונה מבעלי חיים ומרוב הצמחים, השלב ההפלואידי הוא הדומיננטי, הוא מתחיל בנבג שנובט ומתפתח לקור, המורכב משרשרת תאים המשתפים את הציטופלסמה שלהם ובכך מאפשרים תנועה יעילה של נוזלים ומומסים באורכו של הקור. הקור מתפצל ומתפתח לתפטיר, מבנה המזכיר שורשי צמחים. המבנה הבולט והמוכר של פטריות נקרא 'כובע', ומתבטא רק בחלק קטן יחסית ממיני הפטריות. הוא מהווה חלק מהגוף הפורה שלהם, אשר מפריש נבגים ועליו מתבצעת הרבייה.

ניתן למצוא פטריות בסביבות מחיה שונות ומגוונות - במים, ביבשה, נישאות באוויר ואף כטפיליות על בעלי חיים או צמחים. רוב הפטריות מתקיימות בטווח טמפרטורות של 10–35 מעלות צלזיוס, אולם ניתן למצוא פטריות בטמפרטורות שמתחת ל-0 ובטמפרטורות של 60 מעלות. רוב הפטריות מעדיפות לחות גבוהה אולם יש כאלו המתקיימות אף בתנאי יובש קשים.

טקסונומיה

טרם מחקר מעמיק וריצוף דנ"א, הפטריות סווגו כצמחים, אך למעשה הפטריות אינן צמחים כלל אלא ממלכה נפרדת. כאמור, הן יצורים הטרוטרופיים, כלומר צורכים תרכובות אורגניות מהסביבה ולא פוטוסינתטיים. הפטריות מפרישות אנזימי עיכול לסביבה וסופגות חזרה את החומרים הדרושים להן מהסביבה. כמו כן יש לפטריות דופן תא עשוי כיטין (בשונה מצמחים אך דווקא בדומה לחלק נרחב מהחרקים) והן מייצרות תפטיר. חומר התשמורת בפטריות הוא הגליקוגן, כמו בבעלי-חיים, ולא עמילן שהוא חומר התשמורת של צמחים.

מיון

המיון הנוכחי של ממלכת הפטריות הוא:

קבוצה Rozellomyceta
- קבוצה Rozellomycota
- קבוצה Microsporidia
קבוצה Aphelidiomyceta
- קבוצה Aphelidiomycota
- קבוצה Eumycota
- קבוצה Chytridiomyceta
  - קבוצה Neocallimastigomycota
  - קבוצה Chytridiomycota
- קבוצה Blastocladiomyceta
  - קבוצה Blastocladiomycota
- קבוצה Zoopagomyceta
  - קבוצה Basidiobolomycota
  - קבוצה Entomophthoromycota
  - קבוצה Kickxellomycota
- קבוצה Mortierellomycota
- קבוצה Mucoromyceta
  - קבוצה Calcarisporiellomycota
  - קבוצה Mucoromycota
- קבוצה Symbiomycota
  - קבוצה Glomeromycota
  - קבוצה Entorrhizomycota
  - על-מערכה פטריות עילאיות (Dikarya)
    - מערכה פטריות בסיסה (Basidiomycota)
    - מערכה פטריות שק (Ascomycota)

אבולוציה

ערך מורחב – אבולוציה של פטריות

המאובנים הקדומים ביותר בעלי תכונות האופייניות לפטריות מתוארכים לעידן הפלאופרוטרוזואיקון, לפני 2.4 מיליארד שנים. לאורגניזמים בנתיים (אנ') רב-תאיים אלה היו מבנים חוטיים בעלי יכולת אנסטומוזיס.^[1]

מחקרים מ-2009 מצביעים על הגעתם של אורגניזמים פטרייתיים בתקופה שבין 760–1060 למ"ש, על בסיס השוואות של קצב ההתפתחות בקבוצות קרובות.^[2] במשך חלק ניכר מעידן הפלאוזואיקון (542–251 למ"ש), נראה שהפטריות היו מימיות והורכבו מאורגניזמים הדומים לציסטרידים (אנ') הקיימים ובכך שהיו להם נבגים עם שוטונים.^[3]

ההסתגלות האבולוציונית והשינוי מאורח חיים מימי לאורח חיים יבשתי חייבה מגוון אסטרטגיות אקולוגיות להשגת חומרים מזינים, כולל טפיליות, ספרוביזם (אנ') ופיתוח קשרים הדדיים כמו מיקוריזה.

מחקרים נוספים מצביעים על כך שהמצב האקולוגי הקדמון של פטריות שק היה ספרוביטי (אנ'), וכי אירועי הפיכת פטריות לחזזיות התרחשו מספר פעמים.^[4]

מבנה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מבנה הפטרייה משתנה בשלבי חייה השונים. לעיתים אף קשה להצביע מתי פטרייה אחת בודדת מפסיקה להתקיים והשנייה מתחילה. גופה של הפטרייה בנוי מרשת קורים הקרויה בעברית תפטיר.

בישראל 400 מיני פטריות כובע. הכובע הוא מבנה שייצר נבגים וגוף הפטרייה (התפטיר) מתפשט בתוך הקרקע או על ערמות חומר אורגני. פטריות שגוף הרבייה שלהן תת-קרקעי קרויות כמהין.

תפטיר

תפטיר (mycelium, ברבים: mycelia) הוא גוף הפטרייה המורכב מקורים רבים (hypha, ברבים: hyphae). רשת התפטיר גדלה בתוך חומר אורגני או בתוך האדמה. שטח הפנים שלה גדול מאוד יחסית לנפחה, ומאפשר לה לספוג מזון ביעילות.

בשנת 2018 הודיעה רשת איקאה שתפעל להחליף את אריזות הפוליסטירן שלה באריזות מתכלות שעשויות מתפטיר של פטריות, כדי להפחית את הפסולת ולהגדיל את היקף המיחזור.^[5]

"אש השועל": פטריות מאירות

ערך מורחב – אש השועל

"אש השועל" (מוכרת גם בשמות "זוהר הפיה ו"אש הפיה") היא תופעת טבע שבה מפיקים מיני פטריות מסוימים אור עמום (ביולומינסנציה) בגווני ירוק וכחול. תופעת אור זו מופקת מריקבון העצים עליהם הן שוכנות (הן מופיעות גם על גבי הקרקע או גזעים ישנים באזורים הלחים של היער). אש השועל מופיעה ביער כאשר מזג האוויר מתקרר עם בוא הסתיו (אצל רוב המינים).

רבייה

רביית הפטריות נעשית באמצעות תאים זעירים מיוחדים שמכונים נבגים. הם משתחררים מהצד התחתון של ה"כובע".

פטריות חד תאיות מתרבות בחלוקת התא לשניים או בהנצה, יצירת תא צדדי קטן.

פטריות שונות מקיימות שתי צורות של רבייה, רבייה זוויגית (מינית) ואל-זוויגית. חלקן מקיימות רק צורה אחת של רבייה ורובן מקיימות את שתי הצורות. צורת הרבייה נקבעת לרוב על פי הקבוצה אליה שייכת הפטרייה ועל פי תנאי הסביבה.

נבג "הנופל" מהדפים (באזידיוספרה) מוציא קור ראשוני רב תאי הפלואידי (בעל סט כרומוזומים יחיד), כששני קורים נפגשים ומתרחשת פלאזמוגמיה (איחוי ציטופלזמות) נוצר קור משני, דו קריוני (בעל שני גרעינים). בסביבה לחה ייווצר במהרה תפטיר מפותח ואף גוף פרי (ספוריוקרפ) שכל תאיו דו קריוניים. בתאי הבסיסה (בעלי שני הגרעינים) שיתפתחו בדפי הכובע של גוף הפרי שנוצר תתרחש מיוזה (חלוקת הפחתה), ועקב כך יתקבלו 4 תאים הפלואידים. לאחר נדידת הגרעינים והתפתחות מבנה דמוי עוקץ (sterigamata), שבקצהו הבזידיוספרה שיכולה כעת להתפזר, יוכל המחזור להתחיל מחדש.

אופורטוניסטיות

רק כ-50–60 סוגים של פטריות חיות עם האדם בסימביוזה, ממש בתוך גופו או עליו. קבוצה מצומצמת זו של פטריות מחולקת לשלוש תת-קבוצות: שמרים, עובשים ודרמטופיטים.

פטריות אלו, החיות עם האדם בסימביוזה, הן אוֹפּוֹרטוּניסטיות: בדרך כלל הן אינן מזיקות לבריאות, אולם כשנפגעת המערכת החיסונית של האדם או נחלשת מסיבה כלשהי (למשל - עקב נטילת אנטיביוטיקה ופגיעה בחיידקים ה"טובים" המאזנים את כמות הפטריות), עלולות הפטריות להתרבות יתר על המידה ולפגוע במקומות שונים בגוף. הפטרייה קנדידה אלביקנס, לדוגמה, משגשגת בעיקר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.

מקור השם

מקור השם הוא מהשורש פ.ט.ר, שמשמעותו פתיחה. הפטרייה (פטריית הכובע) בהיותה יוצאת מן הקרקע, פותחת את הצעיף שהייתה עטופה בו, אותו ניתן לעיתים לראות קרוע.^[6]

פטריות בשימוש רפואי

ערך מורחב – פטריות מרפא

מלבד ניצול הפטריות למאכל, האדם עושה שימוש בפטריות מסוימות לטיפול במחלות כבר אלפי שנים. שימוש זה החל ברפואה הסינית, והוא נבדק במחקרים אקדמיים בעשורים האחרונים ונמצא יעיל בחלקם.

זני פטריות מסוימים, למשל שיטאקי, קורדיספס וגנודרמה הם בעלי תכונות רפואיות חיוביות, כמו חיזוק מערכת החיסון, איזון כולסטרול וסוכר בדם, טיפול באין אונות ואף תכונות נוגדות סרטן^[^{דרוש מקור]}. מחקרים אף הראו את יכולות הפטריות שיטאקי וקורדיספס להרוג תאים סרטניים.

זנים אלה אף מצויים בתוספי תזונה שונים.

הפנצילין, שמיוצר על ידי מין של פטריית עובש מסוג פניציליניום, מגן על פטריית העובש ואינו מזיק לאדם, לכן הוא משמש כתרופה נגד זיהום חיידקי.

הרעלים שבפטריות הרעילות מסייעים להן להתגונן מפני חיידקים.

פטריות חד תאיות - שמרים - משמשות להכנת מזון ומשקאות-השמרים, למשל, מפיקים אנרגיה באמצעות תסיסה כוהלית בה מתקבלים שני תוצרים סופיים: אתנול, אשר נמצא בכל המשקאות האלכוהוליים, ופחמן דו-חמצני, המשמש להתפחת הבצק באפיית לחם ומוצרי מאפה אחרים. עובשים, על אף שמעידים בדרך-כלל על התיישנות וריקבון של מזון, מצורפים לגבינות רבות ומקנים להן טעם ייחודי.

לעומתן יש פטריות שהאדם רואה כמזיקות:

פטריות מסוימות הן רעילות לאדם ואכילתן עלולה לסכן חיים.
פטריות מתפתחות על מזונות וגורמות לשינוי טעמם (לרוב לרעה) ולעיתים אף הופכות אותו לרעיל.
פטריות מסוימות, כמו פטריות פסילוסיבין – אשר גורמות להזיות, תהליכי מחשבה מוגברים וחוסר היכולת להבחין בפנטזיה מהמציאות – רשומות בפקודת הסמים המסוכנים במדינות רבות כאסורות לשימוש.
פטריות שונות גורמות לנזקים בצמחים, כגון קימחון, פייחת, בוטריטיס ועוד, ועלולות לפגוע ביבולים חקלאיים.

ליקוט פטריות הוא תחביב. עם זאת, אין סימנים מוגדרים לפטריות רעל, ולכן חובה להגדיר את מין הפטרייה לפני השימוש בה.