פיאזואלקטריות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיאזואלקטריות (באנגלית: Piezoelectricity; מיוונית: πιέζω, פיאזו - ללחוץ או למחוץ) היא תכונה של גבישים חומרים קרמיים מסוימים, וכן חומרים ביולוגיים כמו עצם, דנ״א וחלבונים מסוימים, ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני. התכונה נתגלתה על ידי פייר קירי, שגם נתן לה את שמה.
התכונה הפיאזואלקטרית היא דו כיוונית, וגבישים יכולים לשנות קלות את צורתם כתוצאה מהפעלת מתח חשמלי גבוה עליהם (השינוי הוא זעיר: לדוגמה, גביש PZT (אנ') שיועבר בו מתח גבוה ישנה את נפחו ב-0.1% מגודלו המקורי).