פירוש האבן עזרא
פירוש על התורה מאת רבי אברהם אבן עזרא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים[1]. פירושיו על הספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל נמצאים בידינו, כששני פירושים המיוחסים לו, על ספר משלי וספר עזרא-נחמיה אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי[2]. אבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
האבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום[3]. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו[4]. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו לחמשה חומשי תורה. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעיתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.
בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל האבן עזרא שהלכה למעשה נעשית על פי דרשתם של חז"ל.
את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צוינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". דיבור המתחיל רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעיתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב האבן עזרא אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד.
דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.
הראב"ע תוקף בחריפות רבה מפרשים קודמים לו אשר לדעתו טעו בביאור הכתוב. בין המותקפים נמצאים פרשנים ידועים כרבי שמואל הנגיד, הרב סעדיה גאון, רבי שמואל בן חפני ואחרים. רבים נוספים מבקר האבן עזרא ללא ציון שמותיהם, אלא מכנה את המבוקרים כ"יש אומרים" או מילים דומות.
הראב"ע מִקד את הבקורת שלו בעיקר ברב סעדיה גאון וברב משה. את רש"י לא הזכיר מלבד פעמים ספורות. מדברי הראב"ע עולה תמונה לפיה רחש לרש"י כבוד רב אך הסתייג רבות מפרשנותו[5].