פלשת
ארץ הפלשתים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פְּלֶשֶׁת הייתה ארצם של הפלשתים, עם שפלש ללבנט וישב בחוף דרום מערב כנען. חבל הארץ כלל חמש ערים עיקריות - עזה, אשקלון, אשדוד, עקרון וגת, והגיע בשיאו עד יפו, גרר וצקלג.[1]
חוקרים מאמינים שהפלשתים היו אנשים שהגיעו מיוון המיקנית, בפרט מכרתים, אשר החל מהמאה ה-12 לפנה"ס התיישבו באזור והתערבבו עם האוכלוסייה הכנענית המקומית.[2][3] בהתפשטותו הטריטוריאלית המרבית ייתכן ששטח פלשת השתרע לאורך מישור החוף הכנעני מאל-עריש שבסיני בדרום ועד נחל הירקון בצפון, והגיע במזרח עד עקרון וגת. נבוכדנצר השני פלש לארץ זאת בשנת 604 לפנה"ס, שרף את אשקלון ושילב את השטח באימפריה הבבלית החדשה. פלשת והפלשתים נעלמו מהתיעוד ההיסטורי לאחר אותה שנה. בהמשך שבו לחבל ארץ זה הפיניקים.[4]