פנוברביטל
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פנוברביטל היא תרופה מסוג ברביטורט, שבתחילה שווקה תחת השם "לומינל" על ידי חברת "באייר". זוהי התרופה האנטי-אפילפטית הנפוצה ביותר בעולם[1] והתרופה הוותיקה ביותר הנמצאת עדיין בשימוש[2]. יש לה תכונות מרגיעות ומרדימות, כמו לברביטורטים אחרים, אבל לצרכים אלה החליפו אותה בבנזודיאזפינים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להשתמש בתרופה כתרופת קו ראשון בפרכוסים חלקיים ובפרכוסי טוני-קלוני במדינות מתפתחות[3]. במדינות עשירות יותר היא לא מומלצת יותר כתרופת קו ראשון או שני לטיפול ברוב סוגי הפרכוסים האפילפטיים, אף על פי שעדיין משתמשים בה פעמים רבות בטיפול בהתקפים בינקות.
מבנה פנוברביטל | |
שם IUPAC | |
---|---|
5-ethyl-5-phenylpyrimidine-2,4,6(1H,3H,5H)-trione | |
שמות מסחריים בישראל | |
פנוברביטון | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C12H12N2O3 |
מסה מולרית | 232.235 גרם למול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 95% |
זמן מחצית חיים | 118-53 שעות |
הפרשה | מופרש מהכליות ובצואה |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D |
דרכי מתן | דרך הפה, הרקטום, זריקה |
מזהים | |
קוד ACT | N03AA02 |
מספר CAS | 50-06-6 |
PubChem | 4763 |
ChemSpider | 4599 |
פנוברביטל (ופנוברביטל סודיום) מיוצר ומשווק בצורות שונות, בגלולות ובזריקה. בזריקה משתמשים בעיקר כדי לשלוט בסטטוס אפילפטיקוס בעוד שגלולות משמשות בטיפול יומיומי. טווח המינון שלה הוא בין 60 ל-320 מ"ג ביום. מחצית החיים המאוד ארוכה שלה פירושה שחלק מן החולים לא חייבים לקחת אותה כל יום, במיוחד כשהמינון מיוצב כבר על פני כמה שבועות או חודשים וההתקפים נמצאים בשליטה. משתמשים בה לפעמים, כתרופת הרגעה/שינה אצל חולים השרויים בחרדה או נסערים שלא יגיבו טוב או שאין להם גישה לבנזודיאזפינים, לנוירולפטיות או תרופות חדשות אחרות.