פנחס רוזובסקי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה. היה אוטודידקט ורכש בעצמו שליטה בשפות: רוסית, גרמנית, צרפתית, לטינית, ארמית, סורית ואף מעט ערבית[1]. היה מראשי תנועת המזרחי וממייסדיה.
לידה |
19 ביולי 1843 כ"א בתמוז ה'תר"ג ניאסוויז', האימפריה הרוסית כיום: בלארוס |
---|---|
פטירה |
5 בינואר 1904 (בגיל 60) י"ז בטבת ה'תרס"ד שווינציאן, האימפריה הרוסית כיום: בלארוס |
רבותיו | הנצי"ב, רבי אברהם דוד רוזובסקי |
תלמידיו | משה סבירסקי |
אב | יוסף |
אם | יענטע |
רב העיירה פולונקה | |
רב העיר שווינציאן |
פנחס נולד בכ"א בתמוז ה'תר"ג, בניאסוויז' שבפלך מינסק באימפריה הרוסית (כיום בלארוס) להוריו יענטע ויוס'ל רוזובסקי, אנשים פשוטים אך אוהבי תורה. לאם היה אח רבי שמעון אריה רשופסקי, אשר כיהן כרב בערים הלוסק ואיהומן שבמחוז מוהילב. הרב רשופסקי נפטר בגיל צעיר, בהיות פנחס ילד קטן בן שנתיים, ולמשפחה הצטרפו יתומיו הרכים של הדוד. למרות הדוחק הכלכלי אליו נקלעה המשפחה, לא חסכו ההורים מכספם כדי להעניק חינוך תורני[2], ואכן זכו והאח הגדול אברהם דוד רוזובסקי, הוסמך לרבנות על ידי רבי יושֶׁה בֶּר הלוי סולובייצ'יק[3], והתמנה לרבה של העיר ויאליקאיה בראסטאביצה[4].
פנחס הלך בדרכי אחיו אשר התווה לו נתיב במסלול לימוד התורה וההנהגות, ובגיל 17 לערך נישא לבת דודו, ובהסכמתה נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין. בישיבה למד עד שנת ה'תרכ"ז בפרישות והתמדה רבה, והראה בקיאות גדולה בשני הש"סים ובספרי הראשונים[5].
בשנת ה'תרכ"ז בהיותו בגיל 24 התמנה לרבה של העיירה פולונקה, ובתפקיד זה שימש במשך 19 שנים, עד לשנת ה'תרמ"ו. היה נוהג לסור אחת לכמה זמן לעיר וילנה, ושם היה מבלה שעות כימים בספריית שטראשון, בה למד בספרי תורה ומדע[5]. במקביל רכש ספרים, שיהיו עזר בידו, לספרייתו הגולה והחשובה, ולשם כך חסך אף לחם מפיו. העובדה שרוזובסקי למד גם מדעים שונים, ייחדה אותו משאר הרבנים בדורו. מעבר לשליטתו בכל הספרות התלמודית, ההלכה והאגדה, שלט גם באלגברה ובהנדסה[3], שלט בכ-7 שפות,