פנתאיזם
תפיסת עולם ביחס לאל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פַּנְתֶאִיזְם (הרכב של המילים πάν (תעתיק: "פן"; מיוונית: "הכל") ו-θεός (תעתיק: "תאוס"; מיוונית: אלוהים)[1]; כלומר "הכל אלוהים") היא תפיסת עולם שעל פיה האל מצוי בכל; התפיסה גוזרת שהאל והטבע הם שני שמות שונים לישות אחת, ולא שתי ישויות שונות[2]. בכך, הפנתאיזם דוחה את האמונה באלוהות על-טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית)[3]. עמדה זו שגורה ומוכרת יותר בתחומי האמנות, בייחוד בספרות ובשירה.[4]