פסל מיכה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסל מיכה הוא סיפור מקראי, הראשון בחלק השלישי של ספר שופטים, המתאר את התגלגלותו של מקדש ביתי שבנה איש מהר אפרים בשם מיכה (או מיכיהו). הסיפור מובא בפרקים י"ז–י"ח בספר שופטים והוא אחד מהסיפורים החותמים את הספר ומבטאים את האנרכיה ששררה בישראל לפני תקופת המלוכה.[1]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ויקיזציה, ניסוח מעודן של קביעות מוחלטות חסרות סימוכין. | |