פסק דין בנק המזרחי
פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון הישראלי לאחר כינון חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסק הדין בעניין בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, שניתן בנובמבר 1995,[1] הוא פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון הישראלי בעניין המהפכה החוקתית, לאחר כינון חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. פסק הדין נחשב לפורץ דרך ותקדים בתחום המשפט החוקתי של מדינת ישראל.
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט העליון |
תאריך החלטה | 9.11.1995 |
החלטה | |
הערעור נדחה - החוק פוגע בזכות החוקתית לקניין, אך הוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה. | |
חברי המותב | |
חברי המותב | אהרן ברק, אליהו מצא, מישאל חשין, גבריאל בך, אליעזר גולדברג, יצחק זמיר, צבי טל, דב לוין, מאיר שמגר |
דעות בפסק הדין | |
דעת רוב | הנשיא ברק קבע כי לכנסת סמכות לכונן חוקה לישראל וכי לבית המשפט סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה העומדת בסתירה לחוקי יסוד. חוק רגיל הפוגע בזכויות לפי חוק יסוד ייבחן לפי פסקת ההגבלה: האם הפגיעה היא לתכלית ראויה, האם היא הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והאם היא מידתית. בעמדה זו תמכו גם הנשיא (בדימוס) שמגר שישב בהרכב ושאר השופטים, למעט חשין. |
דעות נוספות | השופט מישאל חשין בדעת יחיד התנגד לעניין סמכותה של הכנסת לכונן חוקה וסבר כי אין לכנסת סמכות לכונן חוקי יסוד בעלי מעמד גבוה יותר מחקיקה רגילה. |
פסק הדין דן בסתירה בין חוק רגיל שחוקקה הכנסת לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם בית המשפט מוסמך לבטל תיקון לחוק ההסדרים הפוגע בזכות לקניין (אשר מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), מכיוון שחוק יסוד נמצא במדרג נורמטיבי גבוה יותר מחוק רגיל.
בפסק הדין בחנו שופטי ההרכב לראשונה סוגיות חוקתיות רבות הנובעות מכינון חוקי היסוד החדשים - "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", לדוגמה: סמכות הכנסת לחוקק חוקים ולכונן חוקה, המדרג הנורמטיבי של החקיקה, סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט על חקיקה רגילה, והדרך לבחינת חוקתיותו של חוק רגיל אשר פוגע בזכות המעוגנת בחוק יסוד.