פרדריק בנטינג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סר פרדריק גרנט בנטינג (באנגלית: Sir Frederick Grant Banting; 14 בנובמבר 1891 – 21 בפברואר 1941) היה רופא וביוכימאי קנדי, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923 על מיצוי האינסולין ותחילת הטיפול בו לבני אדם, גילוי שעל פי ההערכות הציל עשרות מיליוני נפשות בעולם, כשהדוגמה הנודעת היא בסיוע לחולי הסוכרת[1]. בנטינג הוא האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס נובל לרפואה, בגיל 32 בלבד.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
פרדריק בנטינג, 1931 | |
לידה |
14 בנובמבר 1891 קנדה (1868–1921) אליסטון (אנ'), אונטריו, קנדה |
---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1941 (בגיל 49) הממלכה המאוחדת מאסגרייב הארבור (אנ'), ניופאונדלנד |
ענף מדעי | רפואה |
מקום מגורים | קנדה |
מקום קבורה | בית הקברות מאונט פלזנט |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג |
Marion Robertson Henrietta Banting |
מספר צאצאים | 1 |
הערות | זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף עם ג'ון מקלאוד. קיבל תואר אביר מהמלך ג'ורג' החמישי בשנת 1934. על שמו נקרא ב- 1973 מכתש על הירח. יום הולדתו (14 בנובמבר) נקבע כיום הסוכרת הבינלאומי. |
תרומות עיקריות | |
גילוי האינסולין | |
חתימה | |
סגירה