פרובינקיה יודיאה
פרובינקיה רומית במערב הסהר הפורה במאות הראשונות לספירה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
פרובינקיה יודיאה | |
ממשל | |
---|---|
שפה נפוצה | לטינית |
עיר בירה | קיסריה |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | הקיסר אוגוסטוס סיפח את יהודה כפרובינקיה רומית |
תאריך | 6 לסה"נ |
פירוק | פירוק בעקבות התבוסה במרד בר כוכבא |
תאריך | 135 לסה"נ |
ישות קודמת | הממלכה ההרודיאנית |
ישות יורשת | פרובינקיה סוריה פלשתינה |
לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, יהודה הפכה לפרובינקיה רומית מיד לאחר פטירת הורדוס, כך שבנו הורדוס ארכלאוס מונה לנשיא העם בלבד, ולנציב הרומי הוענקה סמכות לגזור עונש מוות. על האוכלוסייה הכללית הוטל מס ששולם לרומא. בשנות קיומה של פרובינקיה יודיאה נצלב ישו בין השנים 30 ל-33 לסה"נ, החל המרד הגדול של יהודה ברומא בשנת 66, הוטל המצור על ירושלים ונחרב בית המקדש השני על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בעקבות המרד, הטילה רומא על האוכלוסייה היהודית באימפריה כולה מס מיוחד. לאחר מרד בר כוכבא (132–135 לספירה) שינה הקיסר הרומי אדריאנוס את שם הפרובינקיה לסוריה פלשתינה ואת שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה, במטרה לנתק את הזהות בין הפרובינקיה ובין העם היהודי.[1]