פרחים לאלג'רנון
ספר מאת דניאל קיז / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרחים לאלג'רנון (באנגלית: Flowers for Algernon, ידוע גם בשמות "פרחים לעכבר לבן" ו"צ'ארלי") הוא סיפור קצר מסוגת המדע הבדיוני שנכתב על ידי דניאל קיז ב-1958 ופורסם לראשונה באפריל 1959 במגזין "The Magazine of Fantasy & Science Fiction". הסיפור זכה בפרס הוגו לסיפור הקצר ביותר ב-1960.[1] דניאל קיז הרחיב את הסיפור, שפורסם כרומן ב-1966, וזכה בפרס נבולה לרומן הטוב ביותר לאותה שנה (יחד עם בבל-17).
עטיפת המהדורה הראשונה | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | דניאל קיז |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
נושא | גאון, נפש, אדם, מוגבלות שכלית התפתחותית, intelligence amplification |
הוצאה | |
הוצאה בשפת המקור | הרקורט |
תאריך הוצאה |
סיפור קצר: 1959 רומן: 1966 |
מספר עמודים | 307 (רומן) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | מסדה |
פרסים | |
פרס הוגו לסיפור הקצר (1960) | |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 0-15-131510-8 |
הספרייה הלאומית | 001065593 |
הסיפור כתוב כיומנו של צ'ארלי גורדון, אדם מוגבל שכלית, שהופך לאדם הראשון שעובר ניתוח להעלאת רמות האינטליגנציה. דפי היומן של צ'ארלי, שנקראים "דוחות התקדמות", מתארים כרונולוגית את עלייתה וקריסתה של יכולתו השכלית, כמו-גם של אלג'רנון - עכבר מעבדה שעליו נוסה ההליך הכירורגי, קודם שבוצע על צ'ארלי. בדומה לצ'ארלי, גם אלג'רנון מציג בתחילה שיפור מטאורי ביכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות ולאחר-מכן נסיגה והידרדרות מהירה. מאחר שאלג'רנון עבר את ההליך הרפואי לפני צ'ארלי, הרי שהוא מקדים את צ'ארלי בשיפור (ובכך נוטע מוטיבציה בצ'ארלי) אך יחד עם זאת הוא מקדימו גם בהידרדרות (ובכך נוטע חרדה ותסכול בצ'ארלי). הסיפור נוגע בשאלה הפילוסופית של "הברכה שבבורות" (האם אי-הידיעה היא קללה המונעת מהאדם מלהתפתח או ברכה המונעת ממנו חרדות ועוגמת נפש), מציג את חוסר התוחלת ויכולת המימוש שממנה סובל מי שנמצא בתחתית סולם היכולות השכליות לעומת הבידוד, הניכור והתסכול שחווה מי שנמצא בקיצוניות השנייה של הטווח. הסיפור גם מציב מראה בפני החברה, בה משתקפת חוסר יכולתה לקבל ולהכיל את האדם "השונה", בין אם הוא מוגבל שכלית ובין אם הוא גאון. העובדה כי כמה דמויות משנה בסיפור דווקא מגלות חמלה כלפיו רק מדגישה זאת.
צ'ארלי מנסה במהלך כל הסיפור ליצור קשר אנושי "רגיל" ויציב עם הסובבים אותו, אך נכשל בכך שוב ושוב. באופן אירוני, הדמות היחידה שאיתה הוא מזדהה בהצלחה היא דמותו של אלג'רנון, עכבר המעבדה שעבר גם הוא הליך כירורגי לשיפור האינטליגנציה. לאחר שהידרדרותו הקוגניטיבית החדה של אלג'רנון מביאה בסופו של דבר למותו, צ'ארלי הוא זה שקובר אותו ומניח פרחים על קברו של העכבר ומכאן שמו של הסיפור.
הספר עובד ב-1968 לסרט קולנוע בשם "צ'ארלי", בכיכובו של קליף רוברטסון שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט.