פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר
פרס שמוענק בטקס פרסי הגראמי, טקס שהוקם בשנת 1958 וכונה במקור פרסי הגרמופון,[1] לאמנים שהקליטו אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר הוא פרס שמוענק בטקס פרסי גראמי, טקס שהוקם בשנת 1958 וכונה במקור פרסי הגרמופון,[1] לאמנים שהקליטו אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים.[2]
הזוכה בפרס לשנת 2024, טיילור סוויפט | |
תיאור | אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים |
---|---|
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
הגוף המעניק | האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי ההקלטה |
תקופת הפרס | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
המספר הרב ביותר של מועמדויות | קלי קלרקסון (6) |
grammy.com |
הפרס הוענק לראשונה בשנת 1968 בטקס פרסי גראמי העשירי כאלבום העכשווי הטוב ביותר ללהקת הביטלס עבור Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. לאחר מכן הופסקה הקטגוריה עד שנת 1995 שם היא הופיעה בשם החדש "אלבום הפופ הטוב ביותר". בשנת 2001 התפרסמה הקטגוריה בשם "אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר". על פי המדריך לתיאור הקטגוריה בטקס פרסי גראמי ה-52, הפרס מוענק ליוצרים שמבצעים "אלבומים המכילים לפחות 51% זמן נגינה של שירי פופ ווקאליים שהוקלטו לאחרונה."[3]
הפרס מוענק לאמן, מפיק ומהנדס/מיקסר, בתנאי שהם עבדו על יותר מ-50% מזמן הנגינה באלבום. מפיק או מהנדס/מיקסר שעבד על פחות מ-50% מזמן האלבום, כמו גם מהנדס המאסטרינג, אינם זוכים בפרס, אך יכולים להגיש בקשה לתעודת זכייה.[4]
קלי קלרקסון ואדל הם הזוכות היחידות שזכו פעמיים בפרס זה, וקלרקסון הייתה הראשון שזכתה פעמיים. קלרקסון וג'סטין טימברלייק היו מועמדים שניהם חמש פעמים, יותר מכל אמן אחר, אם כי כל אלבומיה של קלרקסון הם אלבומי סולו. שלושה מתוך חמשת אלבומיו המועמדים של טימברלייק הם סולו, שניים הם עם להקת אן סינק.