פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל
סערה ציבורית, בעקבות הכרת אונסק"ו בחשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל הייתה סערה ציבורית ותקשורתית בישראל, אשר זכתה להתייחסות גם בכמה מקומות בעולם, בעקבות החלטה שהתקבלה באונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) ב-13 באוקטובר 2016. ההחלטה פתחה בהכרה ב"חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות",[6] אולם במקומות רבים בתקשורת הישראלית ההחלטה הוצגה כמגדירה את הר הבית ורחבת הכותל המערבי כ"אתר קדוש מוסלמי" ללא ציון קדושת אתרים אלה גם ליהודים. היו שפירשו את ההחלטה כשוללת זיקה בין היהודים להר הבית והכותל.[7][8][9] בהחלטה תמכו 24 מדינות, התנגדו 6 מדינות ונמנעו 27. שלוש מדינות שינו את עמדתן מספר ימים לאחר מכן, בהן שתי מדינות שבהתחלה תמכו בהחלטה ומדינה נוספת שבהתחלה נמנעה.[10]
ההחלטה גררה תגובות רבות וגינויים בישראל ובעולם, כשגויה[3] וכפוגעת בעם היהודי. גם מזכ"לית אונסק"ו, אירינה בוקובה יצאה נגד ההחלטה.
מלבד משמעות סמלית, להחלטה אין משמעויות אחרות, פרקטיות, מכיוון שמנכ"לית אונסק"ו הודיעה בעבר שהחלטות הקשורות לנושאים בעלי מחלוקות פוליטיות שלא מתקבלות פה אחד לא ייושמו,[8] וכן אין ביד הארגון כלים מעשיים ליישום ההחלטה.