פרשת הקורבנות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת[דרוש מקור] והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש. יש קהילות אשכנז שלא קיבלו הוספות אלו, ואומרות רק עיקר הקרבנות, דהיינו פרשת התמיד (בתוספת פסוקי מוסף של שבת ושל ראש חודש בימים אלו), פרק איזהו מקומן, וברייתא דרבי ישמעאל.[1]