פרשת פינחס
פרשת השבוע השמינית בספר במדבר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | במדבר, כ"ה, י' – ל', א' | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 168 | ||||
מספר תיבות | 1887 | ||||
תוכן | שכרו של פינחס וציווי להילחם במדיין, מפקד וחלוקת הנחלות, תלונת בנות צלופחד, מינוי יהושע בן נון כיורשו של משה, פרשת הקורבנות | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
מלכים א', י"ח, מ"ו – י"ט, כ"א |
סגירה
פינחס אשר על שמו נקראת הפרשה כולה הוא נכדו של אהרון הכהן, שבקנאת ה' הרג בסוף הפרשה הקודמת (בלק) את זמרי בן סלוא, ובפרשה זו מקבל ברכה ייחודית מאת ה', וממונה 'לכהונת עולם'.
פינחס עצר את המגפה שפרצה לאחר חטא השיטים בכך שהרג שנים מן החוטאים. פינחס מתבשר שהוא מקבל על כך מינוי לכהן וברית שלום. לאחר המגפה צבא עם ישראל מתארגן ונמנה לקראת הכניסה לארץ ישראל, בנות צלופחד פונות בבקשה לקבל את נחלת אביהן בארץ ישראל ונענות בחיוב. בסוף הפרשה מפורטים דיני קורבן התמיד, קרבן ראשי חודשים והמועדים השונים.
פרשה זו היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע – יש בה 168 (קס"ח) פסוקים. הפרשה נקראת לרוב בסמוך לשבעה עשר בתמוז.