צ'אנג ג'נג

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

צ'אנג ג'נג או צעדה ארוכהסינית: 长征, פיניין: Chángzhēng, "המצעד הארוך" - על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) הוא שמה של משפחת משגרי לוויינים וחלליות מתוצרת סין העממית. המשגרים פותחו ומיוצרים על ידי "חברת התעשייה החומה הגדולה של סין" (China Great Wall Industry Corporation).

המשגר צעדה ארוכה 3B

במשפחת משגרי צעדה ארוכה חמישה דגמים עיקריים (לחלקם גם דגמי משנה):

  • צ'אנג ג'נג 1: פיתוחו החל בשנת 1965. משגר מדגם זה שימש את סין לשיגור הלוויין הראשון שלה לחלל בשנת 1970. משגר זה אינו מיוצר עוד.
  • צ'אנג ג'נג 2: משגר תלת־שלבי, שוגר לראשונה בשנת 1974. אורכו 31 מטרים (אם כי יש דגמים ארוכים יותר) ומשקלו 191 טון. מסוגל לשגר מטען במשקל 2,200 ק"ג למסלול נמוך בחלל.
  • צ'אנג ג'נג 3: שוגר לראשונה בשנת 1984. אורכו 43.25 מטרים ומשקלו 200 טון. יכול לשגר מטען במשקל 1,500 ק"ג למסלול גבוה בחלל. המשגר יצא משימוש.
  • צ'אנג ג'נג 4: שוגר לראשונה בשנת 1986. אורכו 42 מטרים ומשקלו 249 טון. כושר הנשיאה שלו מגיע ל־4 טון למסלול נמוך ו־1,500 ק"ג למסלול גבוה.
  • צ'אנג ג'נג 5: הדור הבא של סדרת הצ'אנג ג'נג, שוגר בהצלחה בנובמבר 2016.[2]
  • צ'אנג ג'נג 6: משגר המיועד ללוויינים קטנים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.
  • צ'אנג ג'נג 7: גרסה חדשה של משגר לוויינים שנועד להחליף לבסוף את הדגם הנפוץ צ'אנג ג'נג 4. שיגור בכורה בוצע ביוני 2016.[3]
  • צ'אנג ג'נג 8: המשגר מבוסס על צ'אנג ג'נג 7. הוא יכול לשאת עד 5,000 ק"ג למסלול מסונכרן-שמש בגובה 700 ק"מ. שיגור בכורה בוצע בשנת 2020.
  • צ'אנג ג'נג 9: סופר משגר שנמצא עדיין בתחילת פיתוחו, הוא מיועד לשאת 130,000 ק"ג למסלול לוויני נמוך' או 50 טון למסלול לירח.[4] התכנון להביא ציוד וטיסות מאוישות לירח בשנות ה-2030.[5]
  • צ'אנג ג'נג 11: משגר תלת שלבי מונע בדלק מוצק, המשוגר מרכב ייעודי. נועד לשיגור מהיר של לוויינים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.

סין העממית מציעה את המשגרים שלה במחיר זול לצורך שיגור לוויינים, ואכן, בעקבות המחסור החמור באמצעי שיגור והדרישה המוגברת לשיגור לוויינים לחלל, ניצלו זאת מדינות שונות. המשגרים הסיניים נחשבים לאמינים ויש להם תקלות מועטות.