צ'ארלס סטארק דרייפר - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for צ'ארלס סטארק דרייפר.

צ'ארלס סטארק דרייפר

צ'ארלס סטארק דרייפר
Charles Stark Draper
אין תמונה חופשית
לידה 2 באוקטובר 1901
וינדזור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 1987 (בגיל 85)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Philip M. Morse עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Walter Wrigley, Y. T. Li, Walter Wrigley עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • המדליה הלאומית למדעים (1964)
  • מדליית הזהב של לנגלי (1981)
  • מדליית הזהב ע״ש מגלן (1959)
  • מדליית הולי (1957)
  • פרס מורשת הבקרה ע"ש ריצ'רד א' בלמן (1981)
  • פרס פון קארמן (1983)
  • פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (1959)
  • מדליית הווארד נ. פוטס (1960)
  • עמית IEEE
  • עמית החברה האמריקנית להנדסה מכנית
  • פרס יפן
  • מדליית IEEE ע"ש לאמי
  • פרס צ'ארלס סטארק דרייפר
  • מדלית דניאל גוגנהיים
  • היכל התהילה הלאומי של התעופה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צ'ארלס סטארק דרייפראנגלית: Charles Stark "Doc" Draper; ‏2 באוקטובר 1901 - 25 ביולי 1987) היה מהנדס ומדען אמריקאי שפיתח את הניווט האינרציאלי החיוני לטילים מונחים וצוללות ולמסע בחלל. ייסד ועמד בראש מעבדת המכשור של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) (ב-1973 נפרדה המעבדה מעל האוניברסיטה והפכה למכון מחקר עצמאי שלא למטרות רווח בשם "מעבדות צ'ארלס סטארק דרייפר") ועמד בראש הצוות שפיתח את מחשב הניהוג של חלליות תוכנית אפולו ששיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח.

תולדות חייו

יליד מיזורי, ב-1922 סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן עבר ל-MIT וסיים שם ב-1926 תואר ראשון בהנדסת חשמל והמשיך בלימודים ובמחקר. ב-1938 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מ-MIT.

ב-1939 התמנה לפרופסור להנדסת אווירונאוטיקה וייסד את מעבדות המכשור. במהלך מלחמת העולם השנייה ביקש דרייפר להתנדב כטייס, אך נדחה. אף על פי כן מימש את רצונו להפוך לטייס באמצעות קורס טיס אזרחי. תוך שילוב ניסיונו כטייס וכמדען פיתח דרייפר את הניווט האינרציאלי, עזר ניווט העושה שימוש במחשב ובחיישני תנועה לניווט לפי חישוב עיוור. כלומר חישוב רציף של מיקום, כיוון ומהירות ללא כל צורך בנקודות ייחוס חיצוניות[1].

בתחילת שנות החמישים התבקשה מעבדת המכשור בראשות דרייפר לספק מערכת הנחיה פנימית כמערכת מגבה לטיל האטלס. מערכת ההנחיה של האטלס תוכננה כשילוב של מערכת אוטונומית על גבי הטיל ושל תחנת מעקב ושליטה קרקעית. בסופו של דבר, המערכת האוטונומית תפסה מקום מרכזי בטילים בליסטים, והשילוב בינה לבין תחנה קרקעית נותר בשימוש בחקר החלל.

ב-1961 זכו מעבדות דרייפר בחוזה הראשון שהוציאה נאס"א במסגרת תוכנית אפולו. במסגרת זו נבנה מחשב הניהוג והניווט של אפולו ((Apollo Guidance Computer (AGC) ששימש להכוונת רכב הנחיתה הירחי בתשעה שיגורים, שישה מתוכם נחתו בפועל על הירח[2]. ב-1963 נבחר דרייפר לכהן כנשיאה השני של האקדמיה הבינלאומית לאסטרונומיה ((International Academy of Astronautics (IAA).

דרייפר היה עמית האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והאקדמיה הצרפתית למדעים וחבר הנהלת IEEE. ב-1964 זכה במדליה הלאומית למדעים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הדף של דרייפר בהיכל התהילה של חקר החלל
  2. ^ אפולו 8 ואפולו 10 לא נחתו על הירח על פי התכנון ואפולו 13 בשל תקלה
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
צ'ארלס סטארק דרייפר
Listen to this article