צ'סטר נימיץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| צ'סטר נימיץ, 1945 | |
| לידה |
24 בפברואר 1885 פרדריקסברג, טקסס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1966 (בגיל 80) ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי שער הזהב |
| השכלה | |
| השתייכות |
 הצי האמריקני |
| שנות הפעילות | 1905–1947 (כ־42 שנים) |
| דרגה |
 |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד החזית הפסיפית מפקד המבצעים הימיים | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
    | |
| הנצחה | |
| נושאת המטוסים נימיץ, הראשונה מנושאות המטוסים מסדרת נימיץ, קרחון באנטארקטיקה, מספר כבישים מהירים והספרייה המרכזית של אקדמיית הצי האמריקאי | |
  | |
צ'סטר ויליאם נימיץ (אנגלית: Chester William Nimitz; 24 בפברואר 1885 - 20 בפברואר 1966), היה אדמירל צי של צי ארצות הברית. הוא מילא תפקיד מרכזי במערכה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, בהיותו מפקד צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית (Commander in Chief, United States Pacific Fleet, בקיצור CinCPac) של הצי, ומפקד זירת האוקיינוס השקט של כוחות הצבא, הצי והיבשה של בעלות הברית בזירה זו (Commander in Chief, Pacific Ocean Areas, בקיצור CinCPOA).
ילדותו
נימיץ נולד לצ'סטר ברנרד ואנה נימיץ בפרדריקסבורג, טקסס. הוא נשלח לאקדמיית הצי מטעם מחוזו בשנת 1901 וסיים את האקדמיה בהצטיינות בינואר 1905. הוא התקדם במהירות בשורות הצי, ופיקד על צי הצוללות האטלנטי.
מלחמת העולם השנייה
זירת האוקיינוס השקט
עשרה ימים לאחר המתקפה על פרל הארבור, ב-17 בדצמבר 1941, הוא מונה למפקד בפועל של צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית, בדרגת אדמירל. למרות מצבם העגום של כוחותיו הוא הצליח לארגנם במהירות ולעצור את ההתקדמות של האימפריה היפנית. מיד כשתנאי האספקה אפשרו זאת, הוא עבר למתקפה ונחל ניצחונות חשובים בקרב ים האלמוגים, קרב מידוויי והמערכה באיי שלמה.
בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה הוא פיקד על הפלישה לסאיפאן ואיי מריאנה, גואם והפיליפינים וכן הקרב המכריע במפרץ לייטה (24-26 באוקטובר 1944). הוא הביא לשיא את האסטרטגיה שלו בפלישה אמפיבית מוצלחת באיוו-ג'ימה ואוקינאווה.
למשך זמן קצר נשקל לתת לו את דרגת אדמירל הצי (המקבילה לדרגת גנרל הצבאות), אולם ההצעה בוטלה על ידי מחלקת הצי של ארצות הברית לפני סיום המלחמה, ולא הועלתה מאז פעם נוספת.
כניעת יפן
ב-2 בספטמבר 1945 קיבל גנרל דאגלס מקארתור את כניעתה של יפן בתור המפקד העליון של כוחות הברית, על סיפון אוניית המערכה מיזורי (BB-63), שעגנה במפרץ טוקיו. לאחר מכן חתם נימיץ בשם ארצות הברית על כתב כניעתה של יפן,[1] ואחריו נציגי יתר בעלות הברית.
משפטי נירנברג
במהלך משפטי נירנברג הוא שלח תצהיר שתמך בקרל דניץ, תוך שהוא מציין שגם כוחות ארצות הברית ניהלו מלחמת צוללות בלתי מוגבלת כטקטיקה במלחמתה נגד האימפריה היפנית באוקיינוס השקט, ושצוללות אמריקניות לא הצילו ניצולים מספינות שהוטבעו על ידיהן במקרה בו היו בסכנה.
חיים אזרחיים
לאחר המלחמה הוא פרש מהשרות הצבאי, ועבר להתגורר באזור סן פרנסיסקו. שם עבד כעוזר מיוחד למזכירות הצי וטרח רבות לשיקום היחסים בין ארצות הברית ליפן. בין היתר פעל לגיוס תרומות לשיקומה של אוניית המערכה מיקאסה, אוניית הדגל של האדמירל היהאצ'ירו טוגו בקרב צושימה (1905).
נימיץ נפטר ב-1966 ונקבר בבית הקברות הלאומי שער הזהב בקליפורניה.
הנצחתו
על שמו נקראים נושאת המטוסים נימיץ, הראשונה מנושאות המטוסים מסדרת נימיץ הגדולות בעולם, בעלות הינע גרעיני, וכן קרחון באנטארקטיקה, מספר כבישים מהירים, והספרייה המרכזית של אקדמיית הצי האמריקאי.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
