ציון (הערכה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ציון הוא מתן ערך המשקף ומכמת את איכותה של פעילות מסוימת, במנעד ולפי אַמַּת-מידה (סקאלה או סולם-ציונים) נתונה, ומאפשר לבוחנים או לבודקים לקבוע אם הנבחן או הנבדק "עובר" או "נכשל".
מקור השימוש במילה במשמעות זו בעברית מגיע מהמונח "מצוין" שבו מציינים ומורים על חפץ יוצא דופן ומיוחד, בדומה לביטוי ציוני דרך.
תוצאות הציון: עובר או נכשל: נהוג לחלק בין שני סוגי מצב תוצאה של הציון ולמיינו כציון "עובר" או "נכשל". בדרך כלל ערך הציון נע בתוך מנעד ציונים, לדוגמה בין אפס למאה, או בין גרוע למצוין, אך יש שהציון עצמו הוא רק אחד משני מצבי התוצאה, לדוגמה במבחן נהיגה מעשי שבו ערכי הציון הם עובר או נכשל.
ציון יחסי: לעיתים ניתן לציון אופי תחרותי לשם קביעת ניצחון (קונקורסי), ומקומו של הציון ביחס לציוני הנבדקים האחרים הוא החשוב, ולא רק ערכו כשלעצמו. בתחרות בהתעמלות מכשירים, למשל, נותנים השופטים ציון לכל אחד מהמשתתפים, והמנצח הוא בעל הציון הגבוה ביותר.
כאשר לנבדק מסוים ניתנת סדרה של ציונים, לעיתים מייצרים מהם ציון כולל המסכם את כלל הציונים שנבחנו. חישוב הציון הכולל נעשה בדרכים שונות. המקובלות שבהם:
- ציון ממוצע - שהוא ממוצע הציונים
- ציון משוקלל שהוא ממוצע משוקלל המתחשב ב"משקלו" וחשיבותו של כל ציון. לדוגמה ציון שניתן על פעילות חד פעמית, אינה דומה לציון שניתן על פעילות לאורך זמן רב. "משקלו" של הציון מקבל ערך כמותי המוכפל בציון ומעלה או מוריד את ערכו לעומת הציונים האחרים המחושבים בציון המשוקלל.