ציפסרים
קבוצה אתנית גרמנית בצפון הממלכה ההונגרית לשעבר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ציפסרים, (גרמנית:"ציפסר" Zipser או "ציפסר זאכסן" Zipser Sachsen, הונגרית: Cipszer "ציפסר" או "Szepesi Németek, רומנית: Ţipţeri "ציפצר") הם קבוצה אתנית גרמנית בצפון הממלכה ההונגרית לשעבר, בשטחים השייכים כעת לסלובקיה, במחוז מרמורש ובחלקים של דרום-מערב בוקובינה שבצפון רומניה של היום. הציפסרים היו חלק מהמיעוט הגרמני בשטחי סלובקיה, ששמו הכוללני היה "הגרמנים הקרפטיים". שפתם היא ניב מיטלדויטש (Mitteldeutsch). מקור השם "ציפסר" הוא החבל ספיש (Spiš) (בהונגרית "סֶפֶש" Szepes או "סֶפֶּשֵג" (Szepesség), הקרוי בגרמנית "די ציפס" ("Die Zips"). חבל ארץ זה שהשתייך בימי הביניים לאזור שנקרא "הונגריה עילית" ולממלכת הונגריה, הוא בימינו חלק מסלובקיה העצמאית. מהגרים גרמנים ראשונים הובאו לעמקים הגבוהים של ציפס, מתורינגיה אחרי שנת 1150, כנראה בסביבות 1180, על ידי המלך ההונגרי בלה השלישי. הם היו מיומנים במיוחד בכריית מחצבות ובבניית ערים. מעמדם המשפטי והכלכלי קיבל תוקף בשנת 1271 באמצעות צ'ארטר של המלך אישטוואן החמישי ואחר כך התחדש באגרות שהוציא המלך קארוי רוברט בשנים 1312 ו־1328. חוקי העדה נקבעו בכתב בקובץ "Zipser Willkühr" משנת 1370. מנהיגי הציפסרים נטמעו עם השנים לתוך האצולה ההונגרית.
מימין לשמאל בשורה הראשונה:רודולף שוסטר, מרטין פון שווארטנר, גוסטב בראץ. בשורה השנייה: הגנרל פאל קראי, יוזף פצוואל, | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
---|---|
החבל ספיש בסלובקיה, מרמורש ודרום בוקובינה ברומניה, הונגריה, גרמניה | |
שפות | |
ניב של גרמנית | |
דת | |
נוצרית לותרנית | |
קבוצות אתניות קשורות | |
גרמנים מריינלנד ולוקסמבורג, שלזיה, תורינגיה, סקסוניה, אוסטריה תחתית, סקסונים טרנסילבנים |
בסכסוכים עם אוסטריה הציפסרים שמרו נאמנות לצד ההונגרי. בחודשים לפני שחרור צ'כוסלובקיה מהכיבוש הנאצי רוב הציפסרים מסלובקיה התפנו. אלו שחזרו גורשו על ידי שלטונות צ'כוסלובקיה המחודשת.