צפרות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפרות היא צפייה בציפורים ומעקב אחר אורחות חייהן. בשונה מאורניתולוגיה, שהיא חקר מדעי של ציפורים, צפרות נעשית בדרך כלל ממניעים חברתיים או כתחביב לשעות הפנאי. במדינות רבות באירופה ובארצות הברית, היא הפכה למעין ספורט תחרותי. אף שהצפרות נעשית לרוב בתור תחביב, לאוסף העשיר של התצפיות ותיעודן יש ערך מדעי רב, ואורניתולוגים מקצועיים נעזרים בהן לצורך מחקרם.
כלי עבודה
כלי העבודה העיקרי והבסיסי של הצפר הוא המשקפת. כלי עבודה נוסף הוא הטלסקופ, המשמש בעיקר לצפייה בעופות מים ודורסים. צילום ציפורים, אשר היה בעבר עסק יקר ומסרבל, הפך בשנים האחרונות למנהג שגור, וזאת בשל כניסתן של המצלמות הדיגיטליות הקומפקטיות לשוק. רובם משתמש במצלמות רפלקס דיגיטליות, אשר מניבות תוצאות טובות, והן המרכיב העיקרי בצפרות בעולם כיום. אך ישנם מיעוט המשתמש בשיטה הנקראת דיגיסקופיה, בה משמש הטלסקופ כעדשה ארוכת מוקד.
מיומנות
המיומנות העיקרית של הצפר היא זיהוי ציפורים, הן על פי ניצוי וגודל והן על פי הקולות. צפייה במגוון גדול של מינים דורשת מהצפר, מעבר ליכולת הזיהוי, גם ידע על בתי הגידול המועדפים של כל מין ומין ועל הסטטוס שלו, כלומר איפה הוא מופיע ומתי. צפרים רבים נוהגים לרשום את תצפיותיהם ביומן, ולדווח לאחרים אם הם ראו ציפור נדירה. יש אף שמנהלים רשימות של מינים שהם ראו.
בעוד שצפרות יכולה לשמש כתחביב מרגיע לשעות הפנאי, צפרים מסוימים לא יהססו לנסוע מרחקים גדולים על מנת להוסיף מינים לרשימה שלהם. נסיעה שמטרתה לצפות בציפור נדירה שדווחה על ידי צפרים אחרים נקראת בלעז "טוויץ'". מנהג זה נפוץ בעיקר באירופה, שם עשויים אלפי צפרים להתאסף סביב ציפור נדירה.
העונות הטובות לצפייה בציפורים בארץ ישראל הן עונות הנדידה - הסתיו והאביב. גם בחורף ניתן לראות מינים רבים אשר חורפים, ובקיץ נמצאים המינים הדוגרים בשיא פעילותם. השעות הטובות ביותר לצפייה, הן שעות הבוקר המוקדמות.
צפרות בישראל
מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע נוסד בשנת 1980. בשנת 1994 הוקמה התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ומאז הוקמו תחנות נוספות בכפר רופין, בעמק החולה, במעגן מיכאל, באילת ובמקומות נוספים. ב-2008, במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של ישראל. הליך הבחירה עורר את תודעת הצפרות בקרב ציבור רחב בישראל.[1][2] המומחה לצפרות יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב,[3] סבור שההצבעה עצמה אף תרמה ללימוד נושא הצפרות ושיפור התודעה של המשתתפים לשמירת הסביבה.[4]
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.