צריכותא
מושג תלמודי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים. המהלך הלוגי נועד למצוא נקודת תורפה בכל אחד מהמקורות, שמסבירה את הצורך במקור הנוסף. לעיתים מדובר על חידוש אמיתי שנלמד דווקא מכפילות המקורות, ולעיתים כפל המקורות נועד למנוע טעויות. המונחים "אצטריך" ו"צריכא" משמשים בתלמוד במשמעות הלוגית הזו, והם מופיעים בתלמוד פעמים רבות מאד.
בעלי התוספות כתבו שישנן צריכותות שניתן להפריך, ובכל אופן "בקל עושה צריכותא"[1]. הדברים מתייחסים לצריכותא מהסוג שנועד למנוע טעויות.