קנדיד
ספר סאטירי קצר מאת וולטר משנת 1759 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַנדיד, או האופטימיות (בצרפתית: Candide, ou l'optimisme) היא נובלה סאטירית שחיבר הפילוסוף והסופר הצרפתי בן תקופת הנאורות ווֹלטֶר. הספר, שיצא לאור בינואר 1759, נפתח בסיפורו של צעיר בשם קנדיד, שמחונך בגן העדן המוגן שבו הוא חי על פי ערכי האופטימיות של גוטפריד וילהלם לייבניץ בידי מורהו, פנגלוס. בהמשך הסיפור מתוארת הקטיעה הפתאומית של אורח החיים השלו, וקנדיד עד לתלאות העולם, ומתפכח לאט מן האמונה התמימה. הספר מסתיים במסקנה פרקטית למדי: וולטר מטיף לקוראים "לטפח את הגן שלהם", במקום המנטרה שמשנן פנגלוס, לפיה "הכל לטובה" ב"טוב בכל העולמות האפשריים".
עמוד הפתיחה למהדורת פריז 1759. הכיתוב: "קנדיד או האופטימיות, מתורגם מגרמנית על ידי דוקטור ראלף" | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | וולטר |
איורים | ז'אן מישל מורו |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | סאטירה, רומן פיקרסקי, רומן חניכה |
נושא | best of all possible worlds, אירוניה, נדידת עמים, עושר, אכילה, חברה, היגיון, אדם, הרפתקה, אסון, sociability, אהבה, עבדות, האינקוויזיציה הפורטוגזית, רעידת האדמה בליסבון, שיקום מאובדן, מלחמה, מסע, פילוסופיה, unhappiness, אופטימיות |
מקום התרחשות | האימפריה הרומית הקדושה, Paraguay Governorate, Río de la Plata Governorate, ממלכת צרפת, בריטניה הגדולה, קונסטנטינופול, מלכות המשנה של פרו, ברזיל, פורטוגל, אל דוראדו, האימפריה העות'מאנית, ונציה, בולגריה |
תקופת התרחשות | שנות החמישים של המאה ה-18 |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1759 |
הוצאה בעברית | |
תרגום | קיימים ארבעה |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 000892217, 002519009, 001040275, 003476792, 001894545, 002759630 |
סגנונו של הספר פנטסטי, ועלילתו מתקדמת במהירות ממקום למקום. זהו רומן פיקרסקי שעלילתו מעוצבת בצורה דומה לזו של רומן חניכה רציני יותר, והוא מציג בצורה פארודית קלישאות רומנטיות והרפתקניות רבות, המתוארות בספר בצורה מרירה ויבשה. האירועים המוצגים בספר מבוססים לרוב על מאורעות היסטוריים, כמו מלחמת שבע השנים ורעידת האדמה שהתרחשה בליסבון ב-1755, שנים מעטות קודם לכן. כמו פילוסופים רבים אחרים בתקופתו שהתחבטו עם בעיית הרוע, מציג וולטר בספרון תאולוגי זה את גישתו לשאלה, בצורה הומוריסטית וישירה. וולטר מגחיך את הדת, תאולוגים, ממשלות וצבאות, את הפילוסופיה ופילוסופים. באמצעות "קנדיד", הוא תוקף את לייבניץ ואת האופטימיות הפילוסופית שלו.
"קנדיד" זכה להצלחה גדולה, ועורר גם פולמוס רב. מיד לאחר יציאתו החשאית, נאסר הספר לפרסום במקומות רבים, כיוון שהוא כלל חילול הקודש, הסתה פוליטית ועוינות אינטלקטואלית שנחבאו תחת מעטה דק של נאיביות. עם זאת, הרומן, שנינותו העוקצנית ותובנותיו על המצב האנושי, היוו השראה לסופרים ואמנים בדורות העתידיים, שאימצו אותו לחיקם וחיקו אותו. כיום נחשב הספר למגנום אופוס של וולטר[1] ולחלק מהקאנון הספרותי של התרבות המערבית.