קבוצת המונומנטים במהאבליפורם
אתר מורשת עולמית בדרום הודו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קבוצת המונומנטים במהאבָּליפּוּרָם (באנגלית: Group of Monuments at Mahabalipuram) היא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, הכוללת מונומנטים דתיים מהמאות השביעית והשמינית בעיירה מהאבליפורם (אנ') (כיום ממאלאפורם), במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו.[1][2] עיירת הנופש מהאבליפורם שוכנת על חוף קורומנדל (אנ') (החוף המזרחי של הודו) במפרץ בנגל, כ-60 קילומטרים דרומית לצ'נאי.[3]
קולאז' של מונומנטים | |||
אתר מורשת עולמית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידע כללי | |||
סוג | temple complex | ||
כתובת | מהאבליפורם | ||
מדינה | הודו הודו | ||
מייסדים | שושלת פלאווה | ||
קואורדינטות | 12°37′00″N 80°11′30″E | ||
asi | |||
(למפת הודו מוגדלת) (למפת הודו רגילה) (למפת טאמיל נאדו רגילה) (למפת טאמיל נאדו מוגדלת) | |||
באתר 40 מונומנטים עתיקים ומקדשים הינדים, כולל אחד מתבליטי הסלע הגלויים הגדולים בעולם: אגדת ירידת הגנגס מהשמיים (אנ') או החזרה בתשובה של ארג'ונה.[3][4] הקבוצה מכילה מספר קטגוריות של מונומנטים: מקדשי ראתה (אנ')[hebrew 1] עם מרכבות תהלוכות מונוליתיות, שנבנו בין השנים 630–668; מנדאפה ויהארות (מקדשי מערות) עם כתובות חקוקות של נרטיבים מהכתבים של המהאבהארטה והשיוויזם, השאקטיזם והווישנויזם במספר שפות וסוגי כתב הודיים; תבליטי סלע (בעיקר תבליטים שטוחים); מקדשים חצובים בסלע שנבנו בין השנים 695–722, וחפירות ארכאולוגיות המתוארכות למאה ה-6 ומוקדם יותר.[1]
המונומנטים נבנו בתקופת שושלת פלאווה (אנ').[2][1][5] הם כונו "שבע הפגודות" בפרסומים רבים מתקופת הקולוניאליזם, ונקראים בספרות העכשווית גם בשמות "מקדשי ממאלאפורם" (Mamallapuram temples) או "מקדשי מהאבליפורם" (Mahabalipuram temples). האתר, ששוחזר לאחר 1960, מנוהל על ידי הסקר הארכאולוגי של הודו (אנ') (בראשי תיבות ASI).[6]