קבורת הלב בנפרד מהגוף
מנהג קבורה שבוצעה באנשים מפורסמים בימי הביניים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך ללא מקורות | |
קבורת הלב בנפרד מן הגוף היא מנהג שנהגו בו באשר לאנשים מפורסמים (לרוב מלכים) שהלכו לעולמם, הקשור, כפי הנראה, לפולחן שרידי הקדושים בכנסייה הקתולית בימי הביניים. בתקופה זו (ובימי הקדם) ייחסו ללב תכונות כמרכז הרגש והאומץ. קבורת הלב בנפרד מהגוף באה לפזר מבחינה סמלית את התכונות החיוביות המיוחסות לקבורתו של אדם חיובי, ולהעביר חלק מהן למקום נוסף, במקום שתהיינה מרוכזות במקום אחד. באופן זה התכונות החיוביות – אומץ, יושר, רחמים, ונדיבות, מצויות הן בקברו של הגוף והן במקום בו טמון הלב.
סוג נוסף של קבורת הלב בנפרד מן הגוף הוא עקב נסיבות מורבידיות שונות, כגון מקרהו של לואי ה-17 שיידון להלן, בו הושלך הילד אל קבר עניים משותף וללא שם, אך לבו נלקח על ידי רופא מלוכני, ונשמר במשך מאתיים שנה.