קדושת החיים - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for קדושת החיים.

קדושת החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קדושת החיים היא עיקרון בדת ובמוסר של שמירה על ערך של החיים בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבותם ועד כדי קדושה. ניתן ליישם עיקרון זה גם על בעלי חיים ומיקרואורגניזמים. למשל בדתות המקבלות את עקרון האהימסה, חייהם נתפסים כקדושים וראויים לחיים לא פחות משל בני האדם. בהתאם לעקרון זה ישנו איסור לגדוע חיים, ובכך מתנגש עם הזכות למות.

ביהדות

ביהדות עשרת הדיברות הם הציוויים הדתיים והמוסריים המכוננים. הדיבר השישי הוא "לא תרצח". על פיו התורה אסורה הפגיעה בחיי אדם אחר. ציווי הפגיעה בחיי אדם הוא אוניברסלי ולא תקף ליהודים בלבד, לכן הוא גם חלק משבע מצוות בני נח.

ביהדות הביטוי "קדושת החיים" עושה שימוש מטאפורי במושג "קדושה". לא לחיים עצמם הקדושה ולהם אין ערך עצמאי. אלא על האדם לקדש את החיים מעל חיי החול. לכך הקדושה ולכך חשיבות החיים ומכאן נובעת חובת השמירה עליהם. בראי היהדות, החיים דוחים את מצוות התורה. על פי ההלכה, פיקוח נפש דוחה מצוות אחרות. אם בידי אדם הבחירה בין למות לבין לעבור עליהן, עליו לעבור עליהן ובלבד שיישאר בחיים. הלכה זו מתבססת על הפסוק: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'". המצוות ניתנו לאדם לקיימם ולחיות בהם ומחיר החיים גבוה מדי מכדי להיות תשלום בעבור קיומן. יתרה מכך, השמירה על החיים היא מצווה בפני עצמה.

לכלל זה חריגות המצוות שפיכות דמים, איסור עריות ואיסור עבודה זרה, שהן בבחינת ייהרג ואל יעבור. בנוסף, בעת מלחמה על ישראל יש למסור את הנפש על קידוש השם. במקרה בו אדם מבקש ליטול את חייו חברו, חל עליו דין רודף - מותר ואף חובה לעצור אותו גם במחיר הריגתו, מתוקף הכלל "הבא להורגך השכם להורגו".

בנצרות

הביטוי "קדושת חיים" בנצרות מתייחס לרעיון שחיי אדם הם קדושים ויקרים. במדינות דוברות אנגלית נעשה בו שימוש בעיקר בוויכוחים פוליטיים ומוסריים בנושאים תחת מחלוקת כמו הפלה מלאכותית, אמצעי מניעה, המתת חסד, מחקר תאי גזע עובריים ו"הזכות למות". גם בשפות אחרות נעשה שימוש בביטויים דומים. על אף שבמאה ה-19 הביטוי שימש בעיקר בשיח הפרוטסטנטי, מאז מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש בביטוי גם בתאולוגיית המוסר הקתולית, ובעקבות פסק דין רו נגד וייד גם ברטוריקת "המוסר הנוצרי" האוונגליסטית[1]. עקרון קדושת החיים, שלעיתים קרובות מנוגד ל"איכות החיים", הוא הבסיס לכל ההוראה הקתולית על המצווה החמישית בעשרת הדיברות[2][3][4][5].

בדתות המזרח

במחשבה המערבית, קדושת החיים מיושמת בדרך כלל אך ורק על המין האנושי (אנתרופוצנטריות, המכונה לעיתים דומיניוניזם (אנ')). זאת בניגוד לאסכולות רבות בפילוסופיה המזרחית, שלעיתים קרובות גורסת כי חיי כל בעלי החיים קדושים לא פחות. במקרים מסוימים מגיעים לרמה גבוהה במיוחד, למשל בג'יניזם הנושאים עמם מברשות כדי לטאטא מדרכם חרקים, שמא ידרכו עליהם בשוגג[6].

באסלאם

לפי האסלאם, התאבדות או המתת חסד אסורות מתוך האמונה שאללה הפקיד בידי האדם את השמירה על חייו עד שיגיע המוות.

מועצת הפסיקות העליונה מתירה להפסיק טיפול בחולה, כולל ניתוק ממכונות הנשמה, רק במצב של מוות מוחי או של חוסר יכולת לרפא את החולה ובאישור שלושה רופאים[7].

האימאם אל-תרמיד'י פסק כי חורבן העולם קל יותר על אללה מאשר הריגת אדם מוסלמי אחד[8]. עם זאת, יש שייח'ים מוסלמים שהוציאו פתוות המתירות פיגועי התאבדות[9].

העולם המערבי

בעת המודרנית העולם המערבי מגנה מלחמות יזומות בהן סביר שייפגעו חיי אדם. הלגיטימיות בהכרזת מלחמה, נובעת רק מטעמים הגנתיים ושמירה על חיי אחרים. זאת בשונה מתקופות רבות בהיסטוריה בהן מלחמות זכו ללגיטימיות גם אם מטרתן הייתה התעצמות חומרית.

הרופאים במערב, הנשבעים בשבועת היפוקרטס, לנסות להציל חיים של כל אדם באשר הוא אדם. הרופאים מצילים גם פושעים ומחבלים שנפגעו במהלך פשעיהם משום קדושת החיים. מרגע שאדם אינו מהווה איום, מטפלים בו על אף שהתכוון להזיק. באמנת הלסינקי אוסרת על חוקרים לפגוע בשלום הנחקר, גם לשם קידום המדע ותועלתו לחברה כולה.

בפילוסופיה המודרנית שאלה מפורסמת היא: "לו היית יכול, האם היית הורג את היטלר בהיותו תינוק?" ניתן לראות כי בשתי התשובות האפשריות (כן / לא) ישנה התנגשות עם עיקרון קדושת החיים. התשובה לשאלה זו היא דרך ברורה להבחין בין אנשים עם תחושה מוסרית תוצאתית או דאונטולוגית.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Drutchas, Geoffrey Gilbert (1996). Is Life Sacred? The Incoherence of the Sanctity of Life as a Moral Principle within the Christian Churches. Lancaster Theological Seminary. 
  2. ^ Ronald M. Green (1999). "Jewish Teaching on the Sanctity and Quality of Life". in Edmund D. Pellegrino; Alan I. Faden. Jewish and Catholic Bioethics: An Ecumenical Dialogue. Georgetown University Press. עמ' 25–26. ISBN 9781589013506. 
  3. ^ Anthony Fisher (2011). Catholic Bioethics for a New Millennium. Cambridge University Press. עמ' 238–239. ISBN 9781139504881. 
  4. ^ David F. Kelly; Gerard Magill; Henk ten Have (2013). Contemporary Catholic Health Care Ethics. Georgetown University Press. עמ' 32–38. ISBN 9781589019614. 
  5. ^ Scaria Kanniyakonil (2007). The Fundamentals of Bioethics: Legal Perspectives and Ethical Aproches. Oriental Institute of Religious Studies India. עמ' 229–230. ISBN 9788188456284. 
  6. ^ "Jainism Literature Center - Jain Education". sites.fas.harvard.edu. 
  7. ^ קאסם בדארנה, ביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל, באתר מרכז שוורץ, ‏דצמבר 2013
  8. ^ HADITH EXPLANATION – THE “HONOUR AND SANCTITY OF MUSLIM BLOOD”, ‏26 במאי 2016 (באנגלית)
  9. ^ רנית נחום-הלוי, פסק הלכה של השייח' יאסין: על עירק לבצע פיגועי התאבדות נגד ארה"ב - "בלי רחמים", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 17 בפברואר 2003
    אבי יששכרוף ועמוס הראל, מסר לפלשתינאים, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
קדושת החיים
Listen to this article