קהילת יהודי שפייר
חלק מיהדות גרמניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים. היא הרכיבה יחד עם הערים וורמס (ורמיזא) ומיינץ (מגנצא) את איחוד שלוש הקהילות היהודיות הגדולות שלאורך הריין, שנודעו בכינוי קהילות שו"ם (שפיירא, ורמיזא, מגנצא). עד היום ניתן להבחין בשרידי קהילה זו בשמות משפחה הנושאים את שם היישוב, כדוגמת שפירו או שפירא.
בימי הביניים הייתה בעיר קהילה יהודית, שראשיתה המדויקת אינה ברורה. ידוע כי בשנת 1084 הזמין בישוף העיר רודיגר חוזמן את היהודים להתיישב בעירו, העניק להם כתב זכויות והקצה שטח לשכונה יהודית נפרדת שתוקף בחומה לצורכי הגנה. במקביל, בשנה זו אירעה שרפה במגנצא, שגרמה ליהודים רבים מהקהילה היהודית לעבור ממנה לשפייר.
בשנת 1096, בזמן מסע הצלב הראשון הייתה קהילת שפייר אחת הראשונות בגרמניה שאירע בהן פוגרום, כחלק מאירועי גזירות תתנ"ו. עם זאת, עקב התערבותו של בישוף העיר, שהגן על היהודים במבצרו, הצלבנים הצליחו להרוג כאחד עשר יהודים בלבד ומרבית הקהילה ניצלה. גם לאחר הפוגרום נותרה בעיר קהילה יהודית גדולה. קהילות וורמייזא ומגנצא, שהיו חשובות יותר משפיירא לפני גזירות תתנ"ו, נפגעו באופן קשה ביותר, ושרידיהן (בהנהגת רבי קלונימוס הזקן) ברחו לשפייר. ככל הנראה, עובדה זו סייעה להפיכת שפייר למרכז תורני משמעותי במאה ה-12.
בגזירות ק"ט (1349) נחרבה הקהילה. היא חודשה לאחר מכן אך לא שבה עוד למעמדה הקודם.
הקהילה היהודית בשפייר נכחדה במלחמת העולם השנייה, שואת העם היהודי, אך התחדשה בשנת 1989, עם נפילת מסך הברזל.
בשנת 2021 הכירה אונסק"ו באתרים ההיסטוריים היהודיים בשפייר כאתר מורשת עולמית, בהכרזה משותפת לוורמס ומיינץ – קהילות שו"ם – בשל היותן ערש התרבות היהודית באירופה.