קולאק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קוּלָאקים (ברוסית: кула́к; בתרגום חופשי: אגרוף) הוא כינוים של בני מעמד האיכרים האמידים בסוף תקופת האימפריה הרוסית, הרפובליקה הרוסית ותחילת תקופת ברית המועצות.
ערך זה עוסק במעמד חברתי רוסי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קולאק (פירושונים).
בעקבות החלת תוכנית החומש ותהליך הקולקטיביזציה בברית המועצות בשנת 1928, סבלו הקולאקים מרדיפות פוליטיות שהונהגו על ידי המשטר הסובייטי. ההערכה היא כי כתוצאה ממדיניות זו נהרגו כ-400 אלף איכרים וכמה מיליוני אנשים הוגלו ממקום מגוריהם לאזורים מרוחקים.