קולומבוס דלאנו
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קולומבוס דלאנו (באנגלית: Columbus Delano; 4 ביוני 1809 – 23 באוקטובר 1896) היה עורך דין, חוואי, בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי. הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אוהיו, וכיהן בו שתי תקופות כהונה מלאות ואחת חלקית. לפני מלחמת האזרחים האמריקאית היה דלאנו חבר המפלגה הלאומית הרפובליקנית ולאחר מכן חבר המפלגה הוויגית. כוויגי הוא זיהה את עצמו עם הסיעה במפלגה שהתנגדה להרחבת העבדות בארצות הברית אל שטחי הטריטוריות המערביות, וכאשר התפרקה המפלגה הוויגית בשנות ה-50 של המאה ה-19, והוקמה המפלגה הרפובליקנית כמפלגה המרכזית שהתנגדה לעבדות, הוא נמנה עם חבריה. במהלך תקופת השיקום דחף דלאנו להגנה של הממשל הפדרלי על זכויות האזרח של האפרו-אמריקאים וטען שמדינות הקונפדרציה לשעבר צריכות להיות מנוהלות על ידי הממשלה הפדרלית, אך לא להיות חלק מארצות הברית עד שהם יעמדו בדרישות לקבלה מחדש אל האיחוד.
קולומבוס דלאנו | |||||||
לידה |
4 ביוני 1809 שורהאם, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 באוקטובר 1896 (בגיל 87) מאונט ורנון, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות מאונד ויו, מאונט ורנון, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
מפלגה | המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
דלאנו כיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא יוליסס ס. גרנט בתקופה של ההתפשטות המהירה מערבה, והתמודד עם עימותים בין האינדיאנים לבין המתיישבים הלבנים. הוא היה פעיל מאוד בהקמת הפארק הלאומי הראשון בארצות הברית כאשר פיקח על המשלחת המדעית במימון פדרלי אל הפארק הלאומי ילוסטון ב-1871, שב-1872 הוכרז ככזה באופן רשמי. ב-1874 ביקש דלאנו שהקונגרס יגן על הפארק באמצעות הקמת סוכנות ממשלתית במימון פדרלי.
בהאמינו שהקהילתיות השבטית וחיי הנוודות הובילו למלחמה ולהתרוששות, טען דלאנו שהמדיניות הטובה ביותר כלפי האינדיאנים היא להקצות לשבטים שמורת אינדיאנים בטריטוריה האינדיאנית. להשקפתו, הגנה מערכת השמורות בצורה אנושית על השבטים האינדיאנים מפני הסגת הגבול של המתיישבים הלבנים, סייעה להטמעתם של האינדיאנים בתרבות הלבנה, והעניקה להם חופש ממערכת הכספים הפדרלית. כדי לאלץ את שבטי המערב לעבור אל השמורות, תמך דלאנו בטבח, שהגיע כמעט עד להכחדה, של רוב עדרי הביזונים האמריקאים, לא כולל בשטח הפארק הלאומי ילוסטון, שהיו חיוניים לאורח החיים של האינדיאנים שחיו בשטחי המישורים הגדולים. בעבודתו בממשל גרנט, מדיניות הממשל כלפי האינדיאנים שהוביל דלאנו הייתה להטמיע את האינדיאנים בתרבות, השפה והדת הלבנה.
בנוגע לרפורמה במערכת הממשלתית, קרא דלאנו תיגר על ההוראה הנשיאותית של גרנט ב-1872 ליישם את המלצות נציבות השירות הציבורי. למעט הקמת פארק ילוסטון, מערכת הפטרונות הפוליטית והשחיתות חלחלו אל מחלקת הפנים במהלך תקופת כהונתו, וב-1875 ביקש ממנו גרנט להתפטר. הוא עזב את משרתו עם נזק למוניטין שלו והיושרה האישית. אף על פי שהשערוריות במחלקה באותה עת המשיכו לפשות בה גם בממשלים הבאים, השחיתות במהלך תקופת כהונתו של דלאנו כמזכיר הפנים של גרנט הייתה נרחבת. דלאנו נותר איש הפטרונות הפוליטית בתקופה בה עלו דרישות לרפורמה במערכת הפדרלית. דלאנו שב לעסוק בעריכת דין באוהיו, דאג לעסקיו הפרטיים וגידל מקנה. עד לפטירתו ב-1896 הוא לא שב לחיים הפוליטיים.
היסטוריונים מותחים ביקורת על תקופת כהונתו של דלאנו במחלקת הפנים, וטוענים שהוא יכול היה לעשות הרבה יותר כדי לבלום את השחיתות, להגן על הביזונים מחוץ לשטחי הפארק הלאומי ילוסטון, להגן על האינדיאנים ולמנוע את הרס התרבות של האינדיאנים בשטחי המישורים הגדולים. עם זאת, בנוגע לילוסטון, דלאנו נחשב כראשון המשפיעים החשובים בתחום. הקמת הפארק סייעה לשיקום הביזונים הנודדים. נכון לקיץ 2020 נמנו בשטחי הפארק 4,680 ביזונים.[1] בעת כהונתו כמזכיר הפנים, היה דלאנו דובר תקיף לגינוי האלימות כלפי האפרו-אמריקאים מצד הקו קלוקס קלאן. היסטוריון בן התקופה כינה את דלאנו "פרקליט דגול", בעוד שבנג'מין בריסטו, שבתקופת כהונתו של דלאנו כיהן כפרקליט המדינה של ארצות הברית וכמזכיר האוצר, נקט בעמדה קשוחה יותר כלפיו והתייחס לדלאנו כ"כלב נבזה מאוד". ההיסטוריון ג'ין אדוארד' סמית' אמר שדלאנו התיר את קיומה של השחיתות במחלקתו, "על חשבונם של" האינדיאנים הילידים.