קונגו הבלגית
מדינה שהייתה בעבר תחת שלטון האימפריה הבלגית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קונגו הבלגית (בצרפתית: Congo belge, בהולנדית: Belgisch-Congo) היא מדינה[דרושה הבהרה] שהייתה בעבר תחת שלטון האימפריה הבלגית. משלחות מחקר אירופאיות הגיעו למקום בסוף המאה ה-19. האזור מופה על ידי מגלה הארצות האמריקאי הנרי מורטון סטנלי, דבר שאיפשר את הקולוניזציה האירופאית. בוועידת ברלין ב-1885 הועברה קונגו לרשותו של לאופולד השני מלך הבלגים. הוא הפך אותה לרכושו הפרטי וקרא לה "מדינת קונגו החופשית"[1].
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | קולוניה | ||
שפה נפוצה | צרפתית, הולנדית, שפות ילידים | ||
עיר בירה |
לאופולדוויל 4°19′S 15°19′E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אפריקה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך | 15 בנובמבר 1908 | ||
פירוק | |||
תאריך | 30 ביוני 1960 | ||
ישות קודמת | מדינת קונגו החופשית | ||
ישות יורשת | הרפובליקה של קונגו | ||
שטח בעבר | 2,344,858 קמ"ר (נכון ל־1960) | ||
אוכלוסייה בעבר | 16,610,000 (הערכה) (נכון ל־1960) | ||
כלכלה | |||
מטבע | פרנק קונגולזי |
באותה מדינה "חופשית", הייתה האוכלוסייה המקומית נתונה להתעללות קשה וניצול מצד הלבנים במטעי גומי ושאר מחצבי המדינה. בתקופה שבין 1885 ל-1908 על פי הערכות היסטוריונים נרצחו יותר מ-10,000,000 שחורים על ידי הבלגים[2].
אחרי מספר שנים החלה הקהילייה הבינלאומית להתנגד לשיטותיו האכזריות של המלך לאופולד, בעיקר בזכות פועלם של דמויות נודעות כמו הסופרים מארק טוויין, ארתור קונן דויל, רוג'ר קייסמנט וג'וזף קונרד, פוליטיקאים ממדינות אירופה השונות מביניהם אמיל ונדרוולדה הבלגי והאחרון - אדמונד מורל שמפעל חייו היה להעלות לתודעה הבינלאומית את פשעיהם של לאופלד ואנשיו[3]. ב-1908 היה הלחץ הבינלאומי כה כבד, עד שלאופולד נאלץ למכור את המושבה, שהייתה קודם לכן בבעלותו הבלעדית, לידי הממשלה הבלגית. כאשר קונגו עברה לשליטת הממשלה הבלגית היא קיבלה את השם "קונגו הבלגית"[4]. האוכלוסייה הקונגולזית סבלה מאפליה מצד הבלגים, אם כי זכתה ליחס טוב בהשוואה לימי שליטת המלך לאופולד. גודלה היה למעלה מפי 80 מגודלה של בלגיה, והיא גבלה: ממזרח - ברואנדה-אורונדי (היום המדינות רואנדה ובורונדי), מצפון-מזרח באוגנדה, מדרום-מזרח בטנגניקה (היום טנזניה), מדרום ומדרום-מזרח בצפון רודזיה (היום זמביה), מצפון בסודאן הצרפתית ובאובאנגי שארי (היום הרפובליקה המרכז-אפריקאית), ממערב במרכז קונגו (מדינה שהיה תחת קולוניה צרפתית והיום נקראת הרפובליקה של קונגו), וממערב ומדרום-מערב - באנגולה.
קונגו הבלגית קיבלה עצמאות ב-30 ביוני 1960, ונקראת מאז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו[5].