קונגו (קבוצה אתנית)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנשי קונגו (Kongo people), הנקראים גם באקונגו (Bakongo), הם קבוצה אתנית הדוברת-'קיקונגו'[1] (KiKongo). אנשי הקונגו חולקים שפה, תרבות ואיזור מחיה לאורך החוף האטלנטי של אפריקה, החל מפואנט נואר בצפון ועד לואנדה בדרום. ממזרח הטריטוריה מוגבלת על ידי נהר הקוונגו (Kwango) ובצפון מזרח על ידי מאגר מליבו (Malebo), אזור בנהר הקונגו.
אוכלוסייה | |
---|---|
18,904,000 | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו אנגולה אנגולה גבון גבון |
אנשי הקונגו שוכנים כיום בשלוש מדינות נפרדות: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו שם הם מהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה, ואנגולה שם הם מהווים מיעוט אתני. עיסוקם העיקרי הוא חקלאות והם מגדלים קסווה, בננות, תירס, בטטות, בוטנים, שעועית וטרו. בנוסף, עוסקים גם בייצוא קפה, קקאו, בננות ושמן דקלים. חלקם עדיין עוסק בדייג ובצייד, אך כיום רובם גרים ועובדים בעיר. אלו השוכנים בכפר מנהלים את הכפר באופן עצמאי וללא תלות בכפרים מסביב. מקור שמה של קבוצה אתנית זו הוא בממלכת קונגו הקדומה, שממנה נותרו שרידים בודדים במממלכה זו. דתם של אנשי הקונגו סובבת סביב האבות הקדומים ועבודת אלילים ומהווה חלק בלתי נפרד מהמערך החברתי. כמו כן, ההשתייכות לשושלת נקבעת על פי האם.