קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של שופן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס 2, בפה מינור, אופ. 21 נכתב על ידי פרדריק שופן בשנת 1829, בגיל 20, עוד בטרם סיים את לימודיו. למעשה היה זה הראשון מבין שני הקונצ'רטי לפסנתר שכתב שופן, אך הוא פורסם שני ולכן מוכר כקונצ'רטו מספר 2. הקונצ'רטו בוצע לראשונה ב־17 במרץ 1830, בוורשה, עם שופן כפסנתרן הסולן.
היצירה מכילה שלושה פרקים, במבנה הטיפוסי לקונצ'רטו לכלי סולו באותה תקופה:
- מאסטוזו Maestoso (בחגיגיות, מלכותי)
- לרגטו Larghetto (איטי למדי)
- אלגרו ויוואצ'ה Allegro vivace (מהיר ומלא חיים)
הפרק הראשון של הקונצ'רטו בנוי כפרק פתיחה מסורתי בסונאטה. בחטיבת החזרה מקופח הנושא הראשון לטובת הנושא השני. הפרק השני פותח בשתים עשרה תיבות לכלי הקשת המבשרות את כניסת פסנתר הסולו המציג את הנושא הראשון. הפרק האחרון הוא רונדו נמרץ (בנקודה מסוימת בפינאלה מופיעה הוראה לכינורות לנגן קול לניו (בגב הקשת).
בדומה לקונצ'רטו מס 1, גם בקונצ'רטו זה תפקיד התזמורת משני לתפקיד הפסנתר, הדורש וירטואוזיות יתרה.
כתב היד של היצירה שמור בספרייה הלאומית של פולין.