קופרופגיה
תופעה בה חיות אוכלות צואה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קופרופגיה (Coprophagia, בעברית: אכילת צואה) היא תופעה של בעלי חיים הניזונים מצואה. התופעה כוללת בעלי חיים האוכלים צואת יצורים אחרים (קופרופגים הטרו-ספציפיים), בעלי חיים האוכלים את צואת בני מינם (אַלוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה), וכן כאלה האוכלים את צואת עצמם (אוֹטוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה) לאחר שזו מופרשת מפי הטבעת.
אצל האדם, באופן טבעי יש רתיעה ממראה הצואה ומהריח האפייני לה, ודבר זה שימש בתרבויות שונות לזעזע את השומעים על אכילת צואה, ובדרך כלל אכילת צואה מזוהה עם מחלת נפש קשה.[1] עם זאת, בני האדם השתמשו ומשתמשים במוצרים שמקורם בצואה, וישנו גם קפה המכונה "קופי לואק", המופק מצואת גחן דקלים. עד לתקופה המודרנית בתרבויות רבות השתמשו בכלי מזון עשויים מצואת בהמות. צואה שימשה בתרבויות שונות גם כסימן לקדושה.[2] החומר המהווה את בסיס ריח הצואה, הפרודה הריחנית (ארומטית) סקאטול, הוא תוצר של חומצת האמינו הפשוטה טריפטופן.
ישנם יצורים שהצואה היא מקור התזונה העיקרית או אף הבלעדית שלהם, וישנם יצורים הניזונים מצואה בעת מצוקה תזונתית, מחוסר ברירה.
רוב היצורים הניזונים בעיקר מצואה הם החיידקים המפרקים וחרקים כמו זבובים וחיפושיות זבל.
גם טרמיטים ניזונים לעיתים מצואה. בתוך צואה של חיות אוכלות עשב ישנם חיידקים פרוטיסטים רבים, וחלק מהטרמיטים משיגים את הפרוטיסטים מאכילת צואה. מינים שונים של פרפרים משיגים מצואה של יצורים שונים, גם של עופות, מינרלים חיוניים ומלחים.
בעלי חיים גדולים מותירים אחריהם בצואה שרידי מזון שאינם יכולים לעכל, דבר שנפוץ במיוחד אצל אוכלי עשב, המותירים אחריהם כמות גדולה יחסית של מזון לשימושם של אוכלי הצואה.