קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס
קטגוריה במרוץ הטור דה פראנס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס (בצרפתית: classement par points) היא קטגוריה במרוץ הטור דה פראנס שמתקיימת מאז 1953. הנקודות מחולקות בספרינט הביניים ובספרינט הסיום, בכמויות שונות. מוביל הקטגוריה לובש את החולצה הירוקה והיא נחשבת לקטגוריית המאיצים.
ענף | אופני כביש |
---|---|
תאריך ייסוד | 1953 |
ארגון מפעיל | טור דה פראנס |
מדינות משתתפות | צרפת ונוספות |
יבשת | אירופה |
זוכה | בלגיה יספר פיליפסן |
הכי הרבה זכיות | סלובקיה פטר סאגאן (7) |
הניסיון הראשון להכניס את קטגוריית הנקודות הגיע ב-1905, אז שונו כללי הטור דה פראנס לגמרי, והמנצח לא נקבע לפי זמנו הטוב ביותר אלא לפי כמות הנקודות שצבר. אך לאחר הטור ב-1912, חזרו לחוקים הישנים.
ב-1953, לרגל חגיגות ה-50 למרוץ, קטגוריית הנקודות חזרה למרוץ והמוביל בה היה לובש את החולצה הירוקה, בגלל ספונסר המרוץ. בשנים הראשונות של התחרות, המנצח בקטגוריה היה דווקא הרוכב שצבר הכי פחות נקודות. אך ב-1959, שונה הדבר כך שהרוכב עם הכי הרבה נקודות, ניצח.
במהלך הקטעים השונים, על המסלול היו קטעים של חילוק נקודות שנקרא "ספרינט ביניים". ושם היו מחולקות נקודות בכמויות שונות לרוכבים שעברו ראשונים את ספרינט הביניים, גם בספרינט הסיום עצמו היו מחולקות נקודות בכמויות שונות. בגלל זה, כמעט כל הרוכבים שזכו בקטגוריה היו מאיצים. עם זאת, רוב הרוכבים שניצחו בקטגוריה היו מאיצים שמגוונים ביכולות שלהם, והיו מסוגלים להתחרות מחדש בכל ספרינט ביניים, וגם לעבור את מקטעי ההרים שבדרך.
דוגמה טובה לכך היא אדי מרקס, שניצח בקטגוריה שלוש פעמים (1969, 1971, 1972). באותן השנים ניצח מרקס גם בדירוג הכללי. גם ברנאר אינו, שניצח בקטגוריה בשנת 1979 וגם בדירוג הכללי. עוד רוכב נוסף שהיה מגוון היה שון קלי, שניצח בקטגוריה בשנת 1989, כשבשנה קודם הוא ניצח בוואלטה אספנייה. בשנת 1995, ניצח לורן ז'אלאבר בקטגוריה. כשמאוחר יותר בעונה הוא ניצח גם בוואלטה אספנייה. בשנת 1968, צבע החולצה של המוביל בקטגוריה שונה לאדומה לשנה זאת בשל שינוי ספונסר, זו הייתה השנה היחידה בה צבע החולצה לא הייתה ירוקה.
משנת 1996 עד 2001, הקטגוריה הייתה בשליטת אריק צאבל. שניצח שש פעמים ברצף והפך לשיאן הניצחונות בקטגוריה, עד שהגיע פטר סאגאן, שניצח 7 פעמים בעשור השני של המאה ה-21 (2012-2016, 2018-2019)[1].
שנה | רוכב | ניקוד |
---|---|---|
1953 | שווייץ פריץ שאר | 271 |
1954 | שווייץ פרדיננד קובלר | 215.5 |
1955 | בלגיה סטן אוקרס | 322 |
1956 | בלגיה סטן אוקרס | 280 |
1957 | צרפת ז'אן פורסייה | 301 |
1958 | צרפת ז'אן גרקזיק | 347 |
1959 | צרפת אנדרה דאריגאד | 613 |
1960 | צרפת ז'אן גרקזיק | 74 |
1961 | צרפת אנדרה דאריגאד | 174 |
1962 | גרמניה רודי אלטיג | 173 |
1963 | גרמניה ריק ואן לואי | 275 |
1964 | הולנד יאן ינסן | 208 |
1965 | הולנד יאן ינסן | 144 |
1966 | בלגיה ווילי פלנקיירט | 211 |
1967 | הולנד יאן ינסן | 144 |
1968 | איטליה פרנקו ביטוסי | 241 |
1969 | בלגיה אדי מרקס | 244 |
1970 | בלגיה וולטר גודפורט | 212 |
1971 | בלגיה אדי מרקס | 202 |
1972 | בלגיה אדי מרקס | 196 |
1973 | בלגיה הרמן ואן שפרינגל | 187 |
1974 | בלגיה פטריק סרקו | 283 |
1975 | בלגיה ריק ואן לינדן | 342 |
1976 | בלגיה פרדי מרטנס | 293 |
1977 | צרפת ז'אק אסקלסא | 236 |
1978 | בלגיה פרדי מרטנס | 242 |
1979 | צרפת ברנאר אינו | 253 |
1980 | בלגיה רודי פוונאייג' | 194 |
1981 | בלגיה פרדי מרטנס | 428 |
1982 | אירלנד שון קלי | 429 |
1983 | אירלנד שון קלי | 360 |
1984 | בלגיה פרנק הוסט | 322 |
1985 | אירלנד שון קלי | 434 |
1986 | בלגיה אריק ואנדראיירדן | 277 |
1987 | הולנד ז'אן-פול ואן פופל | 263 |
1988 | בלגיה אדי פלנקיירט | 278 |
1989 | אירלנד שון קלי | 277 |
1990 | גרמניה המזרחית אולף לודוויג | 256 |
1991 | ברית המועצות דיאמולידין אבדוז'אפארוב | 316 |
1992 | צרפת לורן ז'אלאבר | 293 |
1993 | אוזבקיסטן דיאמולידין אבדוז'אפארוב | 298 |
1994 | אוזבקיסטן דיאמולידין אבדוז'אפארוב | 322 |
1995 | צרפת לורן ז'אלאבר | 333 |
1996 | גרמניה אריק צאבל | 335 |
1997 | גרמניה אריק צאבל | 350 |
1998 | גרמניה אריק צאבל | 327 |
1999 | גרמניה אריק צאבל | 323 |
2000 | גרמניה אריק צאבל | 321 |
2001 | גרמניה אריק צאבל | 252 |
2002 | אוסטרליה רובי מקיוואן | 280 |
2003 | אוסטרליה ביידן קוק | 216 |
2004 | אוסטרליה רובי מקיוואן | 272 |
2005 | נורווגיה תור הוסהובד | 194 |
2006 | אוסטרליה רובי מקיוואן | 288 |
2007 | בלגיה תום בונן | 256 |
2008 | ספרד אוסקר פריירה | 270 |
2009 | נורווגיה תור הוסהובד | 280 |
2010 | איטליה אלסנדרו פטאקי | 243 |
2011 | בריטניה מרק קוונדיש | 334 |
2012 | סלובקיה פטר סאגאן | 421 |
2013 | סלובקיה פטר סאגאן | 409 |
2014 | סלובקיה פטר סאגאן | 431 |
2015 | סלובקיה פטר סאגאן | 432 |
2016 | סלובקיה פטר סאגאן | 470 |
2017 | אוסטרליה מייקל מת'יוס | 370 |
2018 | סלובקיה פטר סאגאן | 477 |
2019 | סלובקיה פטר סאגאן | 316 |
2020 | אירלנד סם בנט | 380 |
2021 | הממלכה המאוחדת מרק קוונדיש | 337 |
2022 | בלגיה ווט ואן ארט | 480 |
2023 | בלגיה יספר פיליפסן | 377 |
רוכבים שצברו כמות גבוהה של ניצחונות
רוכב | מספר ניצחונות |
---|---|
סלובקיה פטר סאגאן | 7 |
גרמניה אריק צאבל | 6 |
אירלנד שון קלי | 4 |
אוזבקיסטן/ברית המועצות דיאמולידין אבדוז'אפארוב בלגיה אדי מרקס אוסטרליה רובי מקיואן בלגיה פרדי מרטנס הולנד יאן ינסן | 3 |
- Peter Sagan wins his seventh green jersey at Tour de France, spectator.sme.sk