קטלאנית
 | |
| מדינות | ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה |
|---|---|
| אזורים | קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה |
| דוברים | 12 מיליון |
| שפת אם | 7.5 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 אנדורהשפה אזורית:  אלְגֶרוֹ שבאיטליה בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים) |
| ארגון | בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי |
| מוסד | האקדמיה הוולנסיינית ללשון |
| קוד שפה |
ca  |
| קוד ISO 639-1 |
ca |
| קוד ISO 639-2 |
cat |
| קוד ISO 639-3 |
cat |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.
השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.[1] מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית וצרפתית.
תפוצה גאוגרפית
קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):
- הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
- חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
- האיים הבלאריים בספרד
- אנדורה
- חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
- אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
- "צפון קטלוניה" - בשטח צרפת
- העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"אלגרס"
מספר דוברי הקטלאנית
בשטחים בהם היא שפה רשמית
| אזור | מבינים | יודעים לדבר |
|---|---|---|
| קטלוניה (ספרד) | 5,837,874 | 4,602,611 |
| ולנסיה (ספרד) | 3,512,236 | 1,972,922 |
| האיים הבלאריים (ספרד) | 733,466 | 504,349 |
| אנדורה | 62,381 | 49,519 |
| אלגרו (סרדיניה, איטליה) | 20,000 | 17,625 |
| סה"כ | 10,145,957 | 7,129,401 |
בשטחים בהם אינה שפה רשמית
| אזור | מבינים | יודעים לדבר |
|---|---|---|
| צפון קטלוניה (צרפת) | 203,121 | 125,622 |
| אראגון (ספרד) | 47,250 | 45,000 |
| סרגוסה (ספרד) | אין מידע | אין מידע |
| מורסיה (ספרד) | אין מידע | אין מידע |
| שאר העולם | אין מידע | 350,000 |
| סה"כ | 270,371 | 538,247 |
התפשטות השפה
השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.
במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.
| וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי ־שִנִּי |
דו־ שפתי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | ɲ | n | m | ||||||||
| סותם | ɡ | k | [ɟ | c] | d | t | b | p | ||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ʣ | ʦ | ||||||||
| שורק | ʒ | ʃ | z | s | ||||||||
| חוכך | [ɣ] | [ð] | v | f | [β] | |||||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
| ʎ | l | |||||||||||
| מקיש | ɾ | |||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
|
* - פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית, | ||||||||||||
דקדוק
הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.
שמות עצם ושמות תואר
לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת -s.
מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת -n, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:
| עברית | קטלאנית | ספרדית | צרפתית | לטינית |
|---|---|---|---|---|
| טוב | bo | bueno | bon | bonus |
| טובה | bona | buena | bonne | bona |
| טובים | bons | buenos | bons | boni |
| רומאי | romà | romano | romain | romanus |
| רומאים | romans | romanos | romains | romani |
| אובססיה | obsessió | obsesión | obsession | obsessio (פירוש מקורי - חסימה) |
| אובססיות | obsessions | obsesiones | obsessions | obsessiones |
פועל
כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.
כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):
- vaig cantar - אני שרתי
- vas cantar - את/ה שרת
כינויי גוף
כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.
ניבים קטלאניים
השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.
הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.
אוצר מילים בסיסי
- שלום: Hola
- בוקר טוב: Bon dia
- ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
- לילה טוב: Bona nit
- להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
- להתראות בקרוב: Fins després!
- בבקשה: Per favor, si us plau
- מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
- טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
- תודה: Gràcies/mercè
- תודה רבה: moltes gràcies/mercès
- סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קטלאנית, באתר אתנולוג
- אנציקלופדיה קטלאנה - אנציקלופדיה ומילון קטלאני־קטלאני
- מילון קטלאני־ספרדי־אנגלי־צרפתי־גרמני באתר grec.cat
- DACCO - מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח
- קטלאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית |  |
| שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
| שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
| שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית | |
הערות שוליים
- ^ רויטרס, בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, באתר תאגיד השידור הישראלי, 5 באוקטובר 2017
- ^ בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות
- ^ יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
