קיומו של אלוהים
דיון האם אלוהים קיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שאלת קיומו של אלוהים הוא נושא דיון פילוסופי, המעסיק את הדת והתרבות האנושית אלפי שנים.
ניתן לסווג מגוון רחב של טיעונים בעד ונגד קיומו של אלוהים כטיעונים מטאפיזיים, לוגיים, אמפיריים, סובייקטיביים או מדעיים. במונחים פילוסופיים, שאלת קיומו של אלוהים כוללת את תחומי תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) ותורת ההוויה (אונטולוגיה), וכן את תורת הערך, שכן ישנן הגדרות של אלוהים, הכוללות את תפיסת ה"שלמות".
בפילוסופיה המערבית הדיון הפילוסופי בקיומו של אלוהים החל עם אפלטון ואריסטו, שהעלו טיעונים שבימינו מסווגים כטיעונים קוסמולוגיים. טיעונים אחרים לקיומו של אלוהים הוצעו על ידי אנסלם מקנטרברי, שגיבש את הטיעון האונטולוגי הראשון; אבן רושד ותומאס אקווינס, שהציגו גרסאות משלהם לטיעון הקוסמולוגי (טיעון קאלם וטיעון הדרך הראשונה); רנה דקארט, שאמר כי קיומו של אל מיטיב הכרחי מבחינה לוגית לראיות החושים שלנו להיות משמעותיות. ז'אן קלווין טען לאלוהות של החושים, המעניקה לכל אדם ידע על קיומו של אלוהים. אתאיסטים רואים בטיעונים לקיומו של אלוהים כלא מספיקים, לא נכונים או טיעונים שמופרכים בקלות על ידי טיעוני הנגד לאי קיומו של אלוהים. בין הפילוסופים שסיפקו טיעונים נגד ההוכחות לקיומו של אלוהים נמנים עמנואל קאנט (ביקורת התבונה הטהורה) וברטרנד ראסל (קנקן התה של ראסל).