קימברליט
סלע געשי אשלגני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קימברליט הוא סלע געשי אשלגני העשוי להכיל יהלומים. הסלע נקרא על שם העיר קימברלי בדרום אפריקה, שם התגלה בשנת 1871, בעת "הבהלה ליהלומים", יהלום במשקל 83.5 קרט. הכרייה באזור יצרה את החור הגדול - מכרה יהלומים פתוח.
קימברליט נוצר בקרום כדור הארץ במבנים אנכיים הנקראים "צינורות קימברליט". צינורות קימברליט הם כיום מקור חשוב של יהלומי מכרות. ההסכמה הכללית על קימברליט היא שהוא נוצר בתא מגמה עמוק בתוך מעטפת כדור הארץ בעומקים של 150-450 קילומטר, אשר עשירים באופן חריג בהרכבים כימיים שונים, ושהם פורצים באופן תדיר ולא צפוי, לעיתים קרובות עם כמות סבירה של פחמן דו-חמצני ועוד הרכבים מתנדפים. בעומק זה מתרחשים תהליכים של התכה והתגבשות אשר גורמים לקימברליט להכיל קסנוליתים העשויים מיהלום.
הקימברליט מושך תשומת לב רבה, בעיקר משום שהוא משמש כנשא של יהלומים, גארנט, פרידוטיט וקסנוליתים מהמעטפת אל פני כדור הארץ, יותר מכך הוא מקור סביר לסלעים מעומקים גדולים מכל סוג של סלע מגמטי אחר, ותרכובת המאגמה הקיצונית אשר מתבטאת ברמות סיליקה נמוכות ורמות גבוהות של גורם מנוגד, גורמים להבנה של חשיבות הפטרולוגיה של הקימברליט. למחקר על קימברליט יש פוטנציאל לספק מידע על הרכב המעטפת התחתונה, ותהליכי התכה המתרחשים בתוך או ליד הגבול בין שכבת הליתוספרה הקראטונית ושכבת האסתנוספירה שמתחתיה (אשר מוליכה חום).