קינמון
תבלין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קינמון הוא תבלין המופק מהקליפה הפנימית של כמה מינים שונים של עצי הקינמונום. לקינמון טעם חריף מתוק ומשתמשים בו בעיקר לתיבול עוגות וקינוחים, או לתיבול בשר, וכן לחליטה.
ערך זה עוסק בתבלין. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קינמון (פירושונים).
נכון לשנת 2016 אינדונזיה וסין הפיקו 75% מאספקת הקינמון בעולם.
המינים מהם מפיקים את תבלין הקינמון הם:[1]
- "קינמון ציילוני" או "קינמון אמיתי" (Cinnamomum zeylanicum, שם נרדף: Cinnamomum verum) - נקרא על שם ציילון (הקרויה כיום סרי לנקה), מקום מוצאו של העץ.
- "קסיה" או "קינמון סיני" (Cinnamomum cassia, שם נרדף: Cinnamomum aromaticum) - מקורו בסין.
- "קינמון סייגון" או "קינמון וייטנאמי" (Cinnamomum Loureiroi) - מקורו בווייטנאם. נקרא על שם העיר סייגון (כיום הו צ'י מין סיטי), העיר הגדולה ביותר בווייטנאם.
- "קינמון אינדונזי" (Cinnamomum Burmanni) - מקורו באינדונזיה.
שלושת המינים האחרונים, קינמון סיני, קינמון סייגון וקינמון אינדונזי, דומים מאוד ולעיתים מתייחסים לכולם כאל קינמון סיני. מרבית הקינמון הנמכר הוא מבין סוגי הקינמון הסיני הזול משמעותית מן הקינמון הציילוני, הנחשב משובח יותר. בגלל מחירו הגבוה , הקינמון הציילוני איננו מיובא כלל לחלק ממדינות העולם. צבעו של הקינמון הסיני אדום יותר וטעמו חריף יותר לעומת הקינמון הציילוני.