הרפובליקה של קמרון
République du Cameroun
Republic of Cameroon

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	שלום, עבודה, מולדת
המנון לאומי	"השיר המלכד"
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא קמרון
נשיא קמרון	פול בייה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת קמרון
ראש ממשלת קמרון	ג'וזף נאוט
שפה רשמית	אנגלית וצרפתית
עיר בירה	יאונדה 3°52′N 11°31′E / 3.867°N 11.517°E / 3.867; 11.517
רשות מחוקקת	הפרלמנט של קמרון
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
העיר הגדולה ביותר	דואלה
שטח יבשתי[1]	475,440 קמ"ר (55 בעולם)
אחוז שטח המים	1.3%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת ובריטניה	1 בינואר 1960
ישות קודמת	צרפת האימפריה הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 במאי 2023)	28,411,692 נפש (51 בעולם)
צפיפות	59.76 נפש לקמ"ר (153 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 42.34% גילאי 15 - 24 20.04% גילאי 25 - 54 30.64% גילאי 55 - 64 3.87% גילאי 65 ומעלה 3.11%
כלכלה
תמ"ג[3] (2021)	45,239 מיליון $ (90 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,592$ (170 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4] (2021)	0.576 (151 בעולם)
מדד ג'יני	46.6 (נכון ל־2014)
מטבע	פרנק CFA‏ (XAF)
בנק מרכזי	בנק מדינות מרכז אפריקה
שונות
סיומת אינטרנט	cm
קידומת בין־לאומית	237
www.prc.cm/en/
(למפת קמרון מוגדלת)   יאונדה דואלה מרואה גארואה ברטואה במנדה נגאונדרה ניגריה ניז'ר צ'אד הרפובליקה המרכז אפריקאית קונגו גבון גינאה המשוונית מפרץ גינאה קמרון (למפת קמרון רגילה)   יאונדה דואלה מרואה גארואה ברטואה במנדה נגאונדרה ניגריה ניז'ר צ'אד הרפובליקה המרכז אפריקאית קונגו גבון גינאה המשוונית מפרץ גינאה קמרון

הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה במרכז אפריקה. היא גובלת בניגריה, בצ'אד, ברפובליקה המרכז אפריקאית, ברפובליקה של קונגו, בגבון ובגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית.

היא גם חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קמרון

גרמניה החלה לזרוע את שורשיה בקמרון ב-1868. ב-1884 הפכה קמרון רשמית למושבה גרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חלקו ביניהן בריטניה, צרפת ובלגיה את כיבוש קמרון. ב-1919, עם תום הקרבות, חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה.

בינואר 1960, זכתה קמרון הצרפתית לעצמאות וב-1 באוקטובר 1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית – אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק דובר הצרפתית. במאי 1975 שונה הדגל. שני כוכבים הוחלפו בכוכב גדול במרכז כסמל לאחדות.

במאי 2014, בעקבות חטיפת הנערות בניגריה, הודיעה הממשלה כי תילחם בבוקו חראם לצד צ'אד, והציבה חיילים בגבול עם ניגריה. בדצמבר אותה שנה, ביצעו בוקו חראם מספר מתקפות טרור שהביאו למותם של 84 אזרחים. במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה במדינה שהביאה למותם של 1,927 איש. בדצמבר 2021, יותר מ-30,000 אזרחים בצפון המדינה ברחו לצ'אד לאחר סכסוך על גישה למקורות מים בין שני שבטים מקומיים.

ערך מורחב – כיבוש קמרון

פוליטיקה

בראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי האזורים ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.

שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי.

הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה.

קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.^[5]

קמרון וישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל-קמרון

בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהן קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום כיפור. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים.

כלכלה

כלכלת קמרון היא מהכלכלות החלשות והבלתי מפותחות בעולם. חקלאות היא עדיין בסיס הכלכלה, אך קיימות תוכניות לפתח את התעשייה ולהגביר את ניצול הנפט (בקמרון יש עתודות של כ-400 מיליון חביות נפט), המרכיב העיקרי ביצוא. בין יוזמות אלו ניתן לציין חברת "מדלין קזאליס" שמתמחה בייצור מוצרי קוסמטיקה ומצליחה לייצא את תוצרתה למדינות רבות במערב אפריקה.

תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול וממשל מושחת פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה.

רוב ייצור החשמל במדינה מבוסס על תחנות כוח ששורפות נפט, למרות שקיימות מספר תחנות כוח הידרואלקטריות.

התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-3,492 דולר (186 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%.

היבוא עומד על כ-1.6 מיליארד דולר והיצוא על כ-2.1 מיליארד.

אוצרות הטבע, התעשייה והחקלאות

התעשייה כאמור נחשלת ואינה מפותחת. בתעשייה הקיימת ענפיה הם: הפקת וזיקוק נפט, עיבוד מזון, טקסטיל ומנסרות. החקלאות עוסקת בקפה, קקאו, כותנה, גומי, בוטנים, דגנים ומשק חי. אוצרות הטבע הם: נפט, בוקסיט, ברזל, עצים ואנרגיה הידרואלקטרית.

חלוקה מדינית

ערך מורחב – אזורי קמרון

קמרון מחולקת ל-10 אזורים:

• אדמאווה (Adamawa Province)
• אזור המרכז (Centre Province)
• אזור המזרח (East Province)
• אזור הצפון הרחוק (Extreme North Province)
• אזור החוף (Littoral Province)
• אזור הצפון (North Province)
• אזור צפון-מערב (Northwest Province)
• אזור המערב (West Province)
• אזור הדרום (South Province)
• אזור דרום-מערב (Southwest Province)

גאוגרפיה

צורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה.

ב-1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית.

דמוגרפיה

ב-2020 נאמד גודל האוכלוסייה ב-26.5 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי, בהשוואה ל-4.45 מיליון בשנת 1950, האוכלוסייה צעירה - בשנת 2010 למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-59.6 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה^[6]. ממוצע הילודה הוא 4.5 ילדים לאישה.

האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.

הערים הגדולות של קמרון אומדן רשמי מתאריך 11 בנובמבר 2005[אוכלוסין 1]
^ CAMEROON: Cities & Towns
	דירוג	שם	אזור	אוכלוסייה
דואלה יאונדה
	1	דואלה	אזור החוף	1,906,962	במנדה באפוסם
	2	יאונדה	אזור המרכז	1,817,524
	3	במנדה	אזור צפון-מערב	269,530
	4	באפוסם	אזור המערב	239,287
	5	גארואה	אזור הצפון	235,996
	6	מרואה	אזור הצפון הרחוק	201,371
	7	נגאונדרה	אזור אדמאווה	152,698
	8	קומבה	אזור דרום-מערב	144,268
	9	נקונגסמבה	אזור החוף	104,050
	10	בואאה	אזור דרום-מערב	90,090

חלוקה אתנית ולשונית

במדינה שורר גיוון אתני ולשוני רב מאד: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה.

20% מהתושבים הם בני הפאנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים.

חלוקה דתית

הנצרות היא הדת השלטת בקמרון, לה משתייכים 70.7% מהתושבים: 38.3% קתולים ו25.5% פרוטסטנטים ואחוז קטן של זרמים אחרים, ואילו האסלאם (24.4%) הוא מיעוט גדול, לצד 2.2% מאמיני דתות פגניות מקומיות והדתות המסורתיות האפריקניות.

במדינה מתנהל חופש פולחן: כנסיות נוצריות ומרכזים מוסלמים של עדות שונות פועלות בחופשיות ברחבי קמרון בעוד שהמסורתיים פועלים במקדשים שלהם, שהופכים פופולריים גם כיום.

הארגון הלא ממשלתי הטורקי IHH מעריך שהמוסלמים מהווים 25-30% מהאוכלוסייה הקמרונית.

האוכלוסייה הנוצרית מחולקת בין קתולים (32.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה), פרוטסטנטים (30.3 אחוזים), ועדות נוצריות אחרות (כולל עדי יהוה) 6 אחוזים. הרוב המכריע של המוסלמים הם סונים המשתייכים לאסכולת המשפט המאליכי, לצד כ-12% מעדת האחמדיה ו-3% שיעים. הנוצרים והמוסלמים נמצאים בכל אזור, אם כי הנוצרים נמצאים בעיקר במחוזות הדרומיים והמערביים והמוסלמים הם הרוב במחוזות הצפוניים.

שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיק באמונות ובפולחנים אנימיסטיים, לעיתים לצד זהות דתית נוצרית או מוסלמית.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קמרון
• קמרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קמרון, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• פרופיל של קמרון, באתר BBC (באנגלית)
• רועי סמיוני, נלחמים בשפה שהם מכירים: קמרון על סף מלחמת אזרחים בין דוברי הצרפתית לאנגלית, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
• קמרון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

מדינות אפריקה
מדינות	אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה
חבלי ארץ "לא מוכרים"	סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים	הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה

חבר העמים הבריטי
מדינות חברות	ממלכות חבר העמים אנטיגואה וברבודה • אוסטרליה • איי שלמה • איי בהאמה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • הממלכה המאוחדת • טובאלו • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פפואה גינאה החדשה • קנדה אחרות אוגנדה • אסוואטיני • בוטסואנה • בנגלדש • ברוניי • ברבדוס • גאנה • גיאנה • דומיניקה • דרום אפריקה • הודו • ונואטו • זמביה • טונגה • טנזניה • טרינידד וטובגו • לסוטו • מאוריציוס • מוזמביק • מלאווי • מלזיה • מלטה • נאורו • ניגריה • נמיביה • סיירה לאון • סיישל • סינגפור • סמואה • סרי לנקה • פיג'י • פקיסטן • קיריבטי • קמרון • קניה • קפריסין • רואנדה
חברות לשעבר	אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה
נושאי משרה	צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי
אירועים וסמלים	משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים
מסמכי יסוד	הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות	אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב
מדינה מושעית	סוריה
מדינות משקיפות	בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים	הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי

מדינות האיחוד האפריקאי

אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית1 • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סהרה המערבית • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

האימפריה הקולוניאלית הגרמנית 1871–1919 הקיסרות הגרמנית
אפריקה	מזרח אפריקה הגרמנית: טנגניקה, רואנדה-בורונדי, וויטולנד, משולש קיונגה דרום-מערב אפריקה הגרמנית: נמיביה מערב אפריקה הגרמנית: קמרון הגרמנית, טוגולנד
האוקיינוס השקט	גינאה החדשה הגרמנית: קייזר-ווילהמסלנד, ארכיפלג ביסמרק, איי שלמה הגרמנים, בוגנוויל, נאורו, איי מרשל הגרמנים, איי מריאנה, איי קרוליינה, מיקרונזיה, פלאו סמואה הגרמנית
סין	אזור הזיכיון במפרץ ג'יאוג'ואו, צ'ינגדאו, אזור ההשפעה בשאנדונג