קנסוס, או קנזוס (census) היה תהליך מפקד האוכלוסין של אזרחי רומא העתיקה למטרות מיסוי, שירות צבאי, קביעת מעמד האזרח וחלוקת האזרחים לקנטוריות ההצבעה. בשלהי הקיסרות הרומית ולאורך ראשית ימי הביניים הפך המושג קנזוס לתיאור דמי חכירה (לרוב קבועים) ששולמו על ידי מחזיקי אדמה לבעליה.

לפי המסורת הרומית, הקנסוס היה בשימוש עוד בתקופת מלכי רומא, עם ייסוד הרפובליקה הרומית, לקחו על עצמם את התפקיד הקונסולים. ומשנת 433 לפנה"ס נוצרה משרה מיוחדת בשביל ביצוע הקנסוס, הקנסורה. הקנסוסים האחרונים נערכו על ידי אספסיאנוס וטיטוס.

תהליך הקנסוס והחלוקה של קהילת האזרחים

הקנסורה נערכה בשדה מארס שברומא, כאשר כל אבות המשפחה ברומא נאספו לפני הקנסורים והצהירו על בני ביתם ורכושם (ברומא העתיקה לאב המשפחה הייתה שליטה מוחלטת על כל בני משפחתו, כולל בניו הנשואים וילדיהם). הקנסורים אמדו את הרכוש לפי שיקול דעתם ועד שנת 167 לפנה"ס היו נוהגים לגבות מס בשיעור של אחוז אחד מהרכוש (לאחר שנה זו הופסק לגבות מס מאזרחי רומא). לאחר סיום הקנסוס בוצע טקס דתי של טיהור על ידי הקנסורים והכוהנים הרומים.

במהלך הקנסורה בוצעה גם חלוקה לשבטים, מעמדות (classes), וקנטוריות (centueiatas). החלוקה לשבטים נעשה על פי מקום מגורים של אזרח ולא לפי שיוכו האתני ואזרחי רומא חולקו ל-35 שבטים.

החלוקה למעמדות התבססה על שווי הרכוש של האזרח בכסף, ויצרה חמישה מעמדות של אזרחים לפי מעמדם הכלכלי. המעמד הראשון כלל את האזרחים שרכושם היה מעל 100,000 איסרים, והמעמד התחתון כלל את כל מי שרכושו היה פחות מ-12,500 איסרים (אזרחים ממעמד זה נקראה הפרולטרים, והם לא חויבו בשילום מיסים או שירות בצבא).

החלוקה השלישית הייתה חלוקת 5 המעמדות לקנטוריות, שחשיבותה הייתה בכך שאספת הקנטוריות הייתה למעשה בזמן הרפובליקה אספת העם החשובה ביותר. החלוקה לקנטוריות נעשה לפי גיל (צעירים, ומבוגרים) ובכול מעמד היה מספר מסוים של קנטוריות, בעלי סדרי גודל לא קבועים.

לשני המעמדות העליונים היה את המספר הרב ביותר של הקנטוריות, מה שהעניק להם כוח ניכר בהצבעות. בנוסף לכך נרשמו עוד 18 קנטוריות של פרשים, שצורפו למעמד הראשון, שתי קנטוריות של נפחים ונגרים שצורפו למעמד השני ושתי קנטוריות של מחצצרים שצורפו למעמד הרביעי.

החלוקה לקנטוריות הייתה מבוססת למעשה על מבנה צבאי.

קנסוס נערך גם בערי איטליה על ידי המגיסטראטים הרומים שלהם ואזרחי רומא שישבו בערים אלו לא הוצרכו להתייצב ברומא.

קנסוס בפרובינציות

ככל הנראה הקנסוס בפרובינקיות נערך רק בזמן שנוצרו, ולא היה קבוע. הקנסוס נערך בדרך כלל על ידי הנציב הרומי או שלוחיו. קופוניוס הפרופקטור הרומי הראשון ביהודה, ערך קנסוס בקרב תושבי יהודה בשנת 6 לספירה, דבר שעורר זעם והתנגדות מהאוכלוסייה היהודית.