קרב איי סנטה קרוז
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרב איי סנטה קרוז (בהיסטוריוגרפיה היפנית: קרב דרום האוקיינוס השקט (南太平洋海戦)) היה קרב ימי במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, שהתרחש ב-25–27 באוקטובר 1942. קרב זה היה קרב נושאות המטוסים הרביעי במלחמת העולם השנייה, והקרב הימי הרביעי בין הצי הקיסרי היפני וצי ארצות הברית במהלך קרב גוודלקנל. בדומה לקרב ים האלמוגים, קרב מידוויי וקרב איי שלמה המזרחיים, לא היה קשר עין בין הצדדים לאורך כל הקרב, וכל הלחימה נעשתה על ידי מטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים או מבסיסים יבשתיים.
נושאת המטוסים אנטרפרייז ומלוותיה ממלאות את השמיים בפגזי נ"מ כנגד המטוסים היפנים | |||||||||||||||||
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 25 באוקטובר 1942 – 27 באוקטובר 1942 (3 ימים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | איי סנטה קרוז, איי שלמה | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
8°38′00″S 166°43′00″E | ||||||||||||||||
תוצאה |
ניצחון אסטרטגי לבעלות הברית, ניצחון טקטי ליפנים | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
(למפת איי שלמה מוגדלת) (למפת איי שלמה רגילה) |
לאחר חודשים של קיפאון במצב האסטרטגי בגוודלקנל, תכנן הצבא היפני הקיסרי לערוך התקפה יבשתית גדולה על שדה התעופה שדה הנדרסון בסוף אוקטובר 1942. הצי הקיסרי סייע למתקפה הקרקעית, אך גם קיווה שתנתן לו ההזדמנות להשמיד את כוחות הצי של בעלות הברית בקרב ימי, ולפיכך הפליג כוח נושאות מטוסים ואוניות מלחמה אחרות לאיי שלמה הדרומיים. משם, קיוו היפנים, יוכלו לפגוש ולהשמיד כל כוח ימי של בעלות הברית (ובעיקר של ארצות הברית) שעשה דרכו לגוודלקנל בעקבות ההתקפה הקרקעית. נושאות המטוסים של בעלות הברית באזור קיוו אף הן לפגוש ביפנים, ובכך ליטול את השליטה האסטרטגית במימי איי שלמה.
במקביל למתקפה הקרקעית של היפנים בקרב על שדה הנדרסון, התעמתו שני הכוחות הימיים זה עם זה בבוקר 26 באוקטובר, צפונית לאיי סנטה קרוז. לאחר חילופי המהלומות, נסוגו אוניות בעלות הברית לאחר שאיבדו נושאת מטוסים אחת, אך גם היפנים נסוגו לאחר שאיבדו מטוסים רבים ולאוניותיהם נגרם נזק רב. אף על פי שבמונחים של נזק שנגרם השיגו היפנים ניצחון טקטי, אובדן המטוסים וצוותיהם היה בלתי הפיך עבור היפנים, בעוד שמספר המטוסים וצוותי האוויר שאבדו לבעלות הברית היה נמוך בקרב, ונתן להם יתרון אסטרטגי ארוך-טווח.