קרב דידגורי
 | ||||||||||||||||||
| האנדרטה שהוקמה בשדה הקרב בהר דידגורי בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים | ||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמות הגאורגיות-סלג'וקיות | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 12 באוגוסט 1121 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
דידגורי  גאורגיה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 41°41′00″N 44°31′00″E / 41.683333°N 44.516667°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון גאורגי מוחלט | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב דידגורי (גאורגית: დიდგორის ბრძოლა, דידגוֹריס בּרדזוֹלַה) הוא קרב שהתקיים בין הממלכה הגאורגית המאוחדת לבין קואליציה של סלג'וקים בדידגורי, כ-40 ק"מ מערבית לבירה, טביליסי, בצידו המזרחי של רכס תריאלתי, ב-12 באוגוסט 1121. הקרב ידוע בהיסטוריה של גאורגיה בשם הניצחון המהולל (ძლევაჲ საკვირველი), ונחשב כניצחון הצבאי הגדול ביותר של האומה הגאורגית.
רקע
המלך דוד הבנאי דחק את חיל המצב הסלג'וקי בהדרגה מחוץ לגבולות ממלכתו, ושחרר את זדאני (1103), סאמשווילדה (1110), רוסתווי (1115), גישי (1117) ולורי (1118). צבא הממלכה הגאורגית ערך הכנות אינטנסיוויות לקרב מכריע לכיבוש העיר טביליסי, שהוחזקה בידי המוסלמים.
הקרב
דאגתו הגוברת של הסולטאן מחמוד השני איבן מחמוד (1117-1131), סולטאן בגדאד, נוכח הגידול המהיר של הממלכה הנוצרית בעבר הקווקז, הגיעה לשיאה עם היוודע לו דבר ההכנות של הגאורגים. הוא הכריז על מלחמת קודש כנגד הממלכה הגאורגית, כינס קואליציה של ממלכות מוסלמיות, תחת הנהגתו של הגנרל אילגאזי (Najm ad-Din Ilghazi ibn Artuq), שליט מרדין (Mêrdîn) ושלח אותם לקרב במטרה להחזיר את השטחים שנכבשו ולהגן על טביליסי. אחיו של הסולטאן טוגרול איבן מוחמד (Toğrul b. Muhammad), המליק של גנג'ה, אטבאג גונדוגדו ודובייס איבן סאדאקה, היו בין המפקדים הסלג'וקים שנשלחו לקרב. מספר הסלג'וקים (600,000-800,000) הנזכר על ידי היסטוריונים גאורגיים, אירופאים וברשומות הארמניות, נראה מוגזם, אולם ברור כי מספר הסלג'וקים היה גדול הרבה יותר ממספר החיילים הגאורגים. המספר הסביר יותר של החיילים הוא 56,000 גאורגים ו-150,000-120,000 סלג'וקים.
צבאו של דוד היה מורכב מ:
אלגאזי פלש וכבש את סביבות העיר מנגליסי. ושני הצבאות התנגשו בהר דידגורי ב-12 באוגוסט 1121. הגנרלים הגאורגים הקימו את המחנה שלהם עמוק בתוך היער וחסמו את המעבר של הערוץ, כדי למנוע מחייליהם לסגת. לפני תחילת הקרב, שלח דוד הבנאי יחידה של חיל פרשים, שמנתה 200 איש למחנה האויב. הם העמידו פנים כי הם עריקים, ותקפו בפתאומיות ברגע שהגיעו למרכז המחנה הסלג'וקי. בינתיים הכוח הגאורגי העיקרי, תחת הנהגתם של דוד הבנאי ובנו דמטרה תקפו את הסלג'וקים באגפים. בקרב אכזרי, שנמשך כשלוש שעות, ניצחו הגאורגים ניצחון מוחץ. רבים מהסלג'וקים נהרגו, ורבים מהניצולים שועבדו. אלגאזי עצמו נפצע באופן חמור בראשו.
לאחר הקרב
לאחר הקרב, גרש המלך דוד את חיל המצב הסלג'וקי שנותר מהממלכה וכבש מחדש את טביליסי לאחר מאבק קשה בשנת 1122. הקרב בדידגורי צוין כתחילת תור הזהב בגאורגיה שנמשך עד לפלישת ג'לאל אד-דין מינגבורנו (جلال الدین منکبرنی), שליט האימפריה החוואריזמית (חווארזם), בשנת 1225.
לזכר הניצחון בדידגורי, הוקמה אנדרטה מרשימה בהר דידגורי בתחילת שנות התשעים. הרפובליקה של גאורגיה מציינת את הניצחון בדידגורי בחג "דידגוֹרוֹבּה" ("יום דידגורי") ב-2 בספטמבר.
קישורים חיצוניים
- רולנד גריגור סאני (1994), יצירת האומה הגאורגית, עמ' 36, מסת"ב 0253209153, (אנגלית)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
