קרולינה מבראונשווייג-וולפנביטל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרולינה מבראונשווייג-וולפנביטל (17 במאי 1768 – 7 באוגוסט 1821), אשר מוכרת יותר בשם קרוליין מבראונשווייג, הייתה נסיכת ויילס בשנים 1795 עד 1820. בנוסף כיהנה כמלכה רעיה של הממלכה המאוחדת כאשתו של המלך ג'ורג' הרביעי מ-29 בינואר 1820 ועד למותה בשנת 1821.
קרוליין, מלכת הממלכה המאוחדת, מלכת הנובר, ונסיכת ויילס | |||||||||
לידה |
17 במאי 1768 האימפריה הרומית הקדושה בראונשווייג, האימפריה הרומית הקדושה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 באוגוסט 1821 (בגיל 53) הממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||||
שם מלא | קרולינה אמיליה אליזבת מבראונשווייג-וולפנביטל | ||||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||||
מקום קבורה | גרמניה קתדרלת בראונשווייג | ||||||||
בן זוג | ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת | ||||||||
שושלת בית ולף | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
אביה היה השליט של דוכסות בראונשווייג בגרמניה, ואמה, הנסיכה אוגוסטה, הייתה אחותו של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. בשנת 1794, נערכו אירוסין בינה לבין בן דודה ג'ורג', נסיך ויילס, אף על פי שהם מעולם לא נפגשו קודם, וג'ורג' עצמו היה כבר נשוי בסתר ולא כחוק (שלא בידיעת אביו והפרלמנט ובהמשך שלא בהסכמתם) למריה פיצהרברט (Maria Fitzherbert). מריה הייתה פשוטת עם, מבוגרת מג'ורג' בשש שנים, אישה שהתאלמנה פעמיים, והגרוע מכל מבחינתם, קתולית. ג'ורג' אולץ להתארס לקרוליין, ולהינשא לה לאחר שנה. תשעה חודשים לאחר מכן נולדה בתם היחידה, הנסיכה שארלוט מוויילס.
זמן קצר לאחר לידת הנסיכה שרלוט, נפרדו ג'ורג' וקרוליין. כבר בשנת 1804 נפוצו שמועות על כי נסיכת ויילס קרוליין מבראונשווייג לקחה לעצמה מאהבים שונים, וכי נולד לה ילד מחוץ לנישואים. הדבר הוביל לקיום ועדת חקירה פרלמנטרית אודות חייה הפרטיים. אף כי החקירה ניקתה את קרוליין מכל חשד, היא גינתה את התנהגותה, והוגבלה הגישה של קרוליין לבתה היחידה. הנסיכה שרלוט הועברה לחסותו של סבה המלך, גדלה תחת השגחתו של אביה, ואילו אמה לא יכלה לבקר אותה אלא לעיתים נדירות בלבד, בטרם עזבה לצמיתות את בריטניה.
בשנת 1814, עברה קרוליין לאיטליה, שם העסיקה את ברתולומאו פרגאמי (Pregami) כעוזר אישי. עד מהרה הפך פרגאמי לבן לווייה קרוב, ובהמשך עלה לדרגת רב המשרתים וראש משק הבית. אף כי הדבר לא הוכח מעולם, רווחה השמועה שהם היו נאהבים.
בשנת 1817 הגיעה הבשורה הקשה, שבתה, הנסיכה שרלוט, מתה בעת הלידה. קרוליין לא קיבלה את החדשות על כך מבית המלוכה או מיורש העצר (והעוצר באותו זמן) ג'ורג', לאחר שג'ורג' אסר לכתוב ולהודיע לה על הדבר. הוא היה נחוש בדעתו להתגרש מקרוליין, ואף הורה על הקמת ועדת חקירה שנייה בעניינה, במטרה לאסוף ראיות על ניאוף מצידה.
בשנת 1820, עם מות אביו, הסתיימה תקופת העוצרות של בעלה ג'ורג', והוא הוכתר כג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת ומלך הנובר. ג'ורג' שנא את קרוליין, נשבע שהיא לעולם לא תהיה המלכה הרעיה, והתעקש על גירושין, להם היא סירבה. אמנם, מבחינה חוקית יכול היה המלך להתגרש מהמלכה ללא הסכמה אילו היה מוכיח את דבר הניאוף בבית המשפט, אולם הדבר לא היה קל להשגה. קרוליין נסיכת ויילס חזרה לבריטניה לאשש את מעמדה כמלכה רעיה. הפופולריות שלה בקרב העם הייתה רבה, למרות הבוז שחש כלפיה המלך החדש לאור התנהגותה הלא מוסרית לטענתו. המלך ג'ורג' הרביעי פנה לפרלמנט וביקש לאפשר לו לחוקק את Pains and Penalties Bill 1820 , חוק שיאפשר לו להתגרש מאשתו, המלכה הרעייה, לאור החשש הסביר של ניאוף מצידה, אף ללא הוכחה משפטית. אך בעוד הצעת החוק של המלך ג'ורג' נתמכה על ידי האצולה, הייתה קרוליין כה פופולרית בקרב ההמונים עד שהממשלה מנעה אף את הבאת החוק לדיון בפרלמנט. בחודש יולי 1821, בעת הכתרת המלך, נאסר עליה להגיע לטקס ואף להתקרב לארמון, על פי הוראות בעלה. היא נפלה למשכב בלונדון ומתה כעבור שלושה שבועות. מסע ההלוויה שלה החל בלונדון והסתיים במקום הולדתה בראונשווייג, בו נקברה.