קשישטוף פנדרצקי - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for קשישטוף פנדרצקי.

קשישטוף פנדרצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קשישטוף פנדרצקי
Krzysztof Penderecki
לידה 23 בנובמבר 1933
דמביצה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 2020 (בגיל 86)
קרקוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1953–29 במרץ 2020 (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה של קרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פולנית, אנגלית, גרמנית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI קלאסיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elżbieta Penderecka עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (1996)
  • אביר מסדר העיט הלבן (2005)
  • מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2008)
  • מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1964)
  • פרס האקדמיה הפולנית לפסקול הטוב ביותר לסרט (2008)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990)
  • פרס הרדר (1977)
  • מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2003)
  • פרס המוזיקה של דיסבורג (1999)
  • פרס גראמי של חבר הנאמנים (1968)
  • פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2001)
  • פרס נורדריין-וסטפאליה (2002)
  • פרימיום אימפריאל (2004)
  • עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית (2006)
  • מדליית שירות למולדת (2008)
  • עיטור אות הכבוד הארמני (2009)
  • פרס גרומאייר (1992)
  • מסדר נס העבודה
  • מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה (2014)
  • קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000)
  • מסדר ברנרדו או'היגינס (2008)
  • צלב הקצין של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998)
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1992)
  • מסדר פרו מריטו מליטנזי (2011)
  • עיטור האריה של פינלנד (2008)
  • מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו (1993)
  • מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009)
  • פרס סיבליוס (1983)
  • אזרח לשם כבוד של קרקוב (2013)
  • פרס גרומאייר להלחנה (1992)
  • מסדר פולוניה רסטיטוטה (1964)
  • מדליית ההצטיינות לתרבות (2005)
  • מסדר הצלב של טרה מריאנה (2014)
  • עיטור שלושת הכוכבים (2006)
  • מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000)
  • מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998)
  • מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009)
  • Paszport Polityki
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קשישטוף אאוגניוש פנדרצקיפולנית: Krzysztof Eugeniusz Penderecki;‏ 23 בנובמבר 193329 במרץ 2020) היה מלחין ומנצח פולני.

ביוגרפיה

פנדרצקי נולד בדמביצה, הצעיר משלושת ילדיהם של תדאוש פנדרצקי, עורך דין, ושל זופיה ויטגנשטיין. אחד מסביו היה גרמני ואחת מסבותיו, אאוגניה שילקוביץ', הייתה חצי-ארמנית ובילדותו המלחין ליווה אותה לכנסייה הארמנית.[1] למד קומפוזיציה באופן פרטי. הוא המשיך בלימודי מוזיקה באוניברסיטה של קרקוב ובאקדמיה למוזיקה שם. אחרי סיום לימודיו בשנת 1958, קיבל משרת הוראה באקדמיה.

יצירותיו המוקדמות של פנדרצקי מגלות השפעה מצד אנטון וברן ופייר בולז (ניכרת גם השפעתו של איגור סטרווינסקי). פנדרצקי התחיל לזכות בהכרה בינלאומית בשנת 1959, בפסטיבל הסתיו בוורשה, שם בוצעו לראשונה אחדות מיצירותיו. אבל היצירה שהביאה אותו לכלל מודעות בינלאומית של ממש הייתה "קינה לקורבנות הירושימה", שנכתבה ל-52 כלי מיתר. ביצירה זו מרחיב פנדרצקי את אופני השימוש בטכניקות אינסטרומנטליות (למשל, נגינה על צדו האחר של הגשר, משיכת קשת על הקצה). יש הרבה מרקמים חדשניים ביצירה, שמרבה להשתמש בצבירי טון (צלילים סמוכים, המנוגנים בבת אחת) (ראו Sound mass בוויקיפדיה האנגלית). כותרת היצירה הייתה במקור "8 דקות, 37 שניות", אולי כקריצה ל4′33″ של ג'ון קייג', אבל פנדרצקי שינה את השם בהשפעת המו"ל שלו, שהציע לתת ליצירה שם ססגוני יותר.

"סנט לוקאס פאסיון" (1963 - 1966) חיבבה את פנדרצקי על הציבור, לא במעט על שום היותה יצירה דתית חשובה, בשפה מוזיקלית חדשנית, שחוברה בתוככי אירופה המזרחית הקומוניסטית. קהל המאזינים המערבי ראה בכך קריאת תִּגָּר על השלטונות הסובייטיים, שזכתה לתמיכתם הנלהבת. מגוון סגנונות מוזיקליים מופיע ביצירה. המרקמים הנסיוניים, כמו אלה שנראו ב"קינה", מתאזנים בצורת הבארוק של היצירה ובשימוש, מדי פעם, בכתיבה הרמונית ומלודית מסורתית יותר. פנדרצקי עושה שימוש בסריאליזם ביצירה זו ואחת משורות הצלילים שהוא משתמש בה כוללת את מוטיב BACH, הפועל כגשר בין יסודות מקובלים לאחרים, נסיוניים יותר. פרק ה"סטאבט מאטר" לקראת סוף היצירה מסתיים באקורד מז'ורי פשוט של רה מז'ור, ומחווה זו חוזרת בסיום היצירה ממש, הנסגרת באקורד מי מז'ור חוגג ניצחון. אלה הן ההרמוניות הטונאליות היחידות ביצירה, ושתיהן באות כהפתעה למאזין; השימוש שעושה פנדרצקי בטרצות טונאליות כאלה עודנו היבט שנוי במחלוקת של היצירה.

בערך באמצע שנות ה-70 התחיל סגנונו של פנדרצקי להשתנות. הקונצ'רטו לכינור מס' 1 מותיר מאחוריו, במידה רבה, את מקבצי הצלילים הדחוסים שנקשרו בשמו של פנדרצקי ומתמקד תחת זאת בשני מרווחים מלודיים: חצי-טון וטריטון. היו פרשנים שהרחיקו לכת עד כדי להשוות את הכיוון החדש הזה אל אנטון ברוקנר.

מגמה זו נמשכה בסימפוניה השנייה, "חג המולד" (1980), הגלויה ופשוטה מנקודת ראות הרמונית ומלודית, יחסית למלחין, שהיה מן הניסיוניים ביותר באירופה. בסימפוניה נעשה שימוש רב בנעימת מזמור חג המולד, "לילה שקט".

בשנת 1980 הזמינה תנועת סולידריות אצל פנדרצקי יצירה שנועדה ללוות את הסרת הלוט מעל פסל במספנות של גדנסק, לזכר הנספים בהפגנות נגד הממשלה, שהיו שם בשנת 1970. פנדרצקי נענה ב"לקרימוזה", שאותה הרחיב בהמשך לאחת היצירות הנודעות ביותר של תקופתו המאוחרת, "הרקוויאם הפולני" (1980-84), שעובד בשנת 1993. גם כאן ההרמוניות עשירות, אם כי יש גם רגעים, המעלים בזיכרון את יצירותיו המוקדמות, משנות ה-60. בשנותיו האחרונות, מכל מקום, הוא נטה לעבר רומנטיות שמרנית יותר, כפי שאפשר לראות ביצירות כמו הקונצ'רטו לצ'לו מס' 2 וה"קרדו". בפברואר 2014 ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את "הרקוויאם הפולני" בניצוח המלחין.

ב-1987 זכה בפרס וולף באמנות על הישגיו וחידושיו בשדה ההלחנה.

נפטר ב-29 במרץ 2020 בגיל 86 לאחר מחלה ממושכת.[2]

עוד מיצירותיו

ראו גם

רשימת יצירות מלאה בוויקיפדיה האנגלית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשישטוף פנדרצקי

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
קשישטוף פנדרצקי
Listen to this article