רבה בר עולא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבה בר עולא היה אמורא בדור הרביעי והחמישי לאמוראי בבל.
הוא דן בהלכה עם רב כהנא, אביי ורבא. מוזכר בתלמוד, כי בחתונת בנו (ולפי גרסה אחרת - בתו), קיימו את המנהג הישן, ומשח שמן מיוחד על ראשי התלמידים[1]. אף על פי שהיה בר גילם של אביי ורבא, הוא מתייחס בכבוד לרב ביבי בר אביי וקורא לו בתואר "רבי"[2].
שמו לא ברור אם "רבא" או "רבה", אך השם "רבה" נפוץ יותר[3].
- הרב אהרן הימן, "רבה בר עולא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט