רבי אסי - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for רבי אסי.

רבי אסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך שניתן לשפר את מקורותיובערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי אסי
לידה המאה ה־3
בבל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־4
ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראים
השתייכות אמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבה בר נחמני, רבי אלעזר, רבי יוסי ברבי חנינא, רבי יצחק נפחא
תלמידיו רבי זירא, רבי ירמיה, רבי אבא בר ממל
בני דורו רבי אמי, רבי אבהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אמי. ישב בעיקר בטבריה.

חייו

נולד למשפחת כהנים בבבל. למד אצל שמואל בנהרדעא וגם אצל רב ורב הונא בסורא. העריץ עד מאוד את רב הונא ולא יכול היה להרים ראשו בפניו[דרוש מקור].

הוא עלה לארץ ישראל משום שאמו הזקנה השתגעה, והתיישב בטבריה[1]. בתלמוד הירושלמי מסופר שכשהגיע לטבריה הוא פנה לטבול בחמי טבריה, ובכניסתו לשם הכה אותו לץ אחד בצווארו, ואמר לו שצווארו חלש והוא צריך לחזק אותו. כשסיים רבי אסי לטבול, הוא גילה שאותו לץ נתפס על ידי ליסטים שעינו אותו ונתנו עול על צווארו, ואמר לו שמזלו ארור, ועליו נאמר: "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם" (ספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"ב)[2].

בארץ ישראל למד תורה אצל רבי יוחנן, שהיה רבו המובהק, והעריץ אותו מאוד. כשלימד אותו רבי יחנן שאף על פי שאיסור ערלה בחוץ לארץ נלמד בהלכה למשה מסיני, ספק ערלה מותר בחוץ לארץ, משום שכך ניתנה ההלכה, הוא אמר: "אילו לא עליתי לארץ ישראל אלא לשמוע דבר זה - די!"[3]. גם רבו חיבב והחשיב אותו מאוד[4], והוא היה לו כתלמיד-חבר[5].

לרבי אסי היו יחסים טובים גם עם ריש לקיש, שמסר את נפשו על מנת להציל את רבי אסי מסכנת שבי. הוא קיבל מספר מימרות גם מרבי חנינא[6] ורבי מני[7].

חבירו הטוב היה רבי אמי, עמו הוא למד ונסמך, והם כונו "דייני ארץ ישראל"[8]. בתלמוד מסופר, שאף על פי שהיו בטבריה 13 בתי כנסת, רבי אמי ורבי אסי נהגו להתפלל דווקא "בין העמודים" שבבית מדרשם, שהיה מקום לימודם הקבוע, ושם אף היו עורכים משפט[9]. רבי אסי ורבי אמי יחדיו יצאו בשליחות רבי יהודה נשיאה השני לבדוק את מצב החינוך ביישובי הארץ.

היה בקי במעשה מרכבה ורצה ללמדו את רבי אלעזר בן פדת, אך הלה סירב[10]. על תלמידיו נמנה רב יהודה בר שילא[11].

נזכר כמי שהקפיד על מצוות כיבוד אב ואם, וכאשר אמו עלתה מבבל לארץ ישראל והגיעה לעיר בוצרה שבחורן, שלדעת רבי יוחנן דינה כחוץ לארץ, החליט רבי אסי לצאת אליה חרף היותו כהן[12].

לאחר פטירתו התקבצו החכמים לחזור על ההלכות שלימד כדי שלא תשתכחנה[13].

קברו מצוין בטבריה, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם, לצד רבי אמי[דרוש מקור].

ממאמריו

  • דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי:

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה

  • "קשה היא הפרנסה כפליים כלידה."[14]
  • "לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו."[15].
מיזמי קרן ויקימדיה טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי אסי

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
רבי אסי
Listen to this article