רבי יוסי הכהן
תנא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה,[2] בן הדור השני של התנאים[2] ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.[3]
אזור קבורתו המשוער של רבי יוסי הכהן בעלמא[1] | |
תקופת הפעילות | דור שני לתנאים |
---|---|
רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי |
בני דורו | רבי יהושע |
בענייני הלכה נמסרו דבריו במשנה רק פעם אחת[4] (אולי משום חסידותו, ראו להלן), בתלמוד הבבלי נאמר עליו כי עסק במעשה מרכבה יחד עם רבי יהושע, וכי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, שיבחו על כוחו בחכמת הנסתר[5]
במשנה נאמר על אודותיו כי רבו ובני דורו כינוהו "חסיד".[6] (בהתאם לכך יש שזיהו אותו עם רבי יוסי "קטנותא" שעליו נאמר במשנה שמשעה שמת פסקו חסידים).[7] יש התולים בחסידותו את היעדרם של דברי הלכה משמו, שכן דרכם של חסידים הייתה לא להתבלט בתורתם.[2] בתלמוד הבבלי נאמר על אודותיו כי "לא נמצא כתב ידו בידי גוי מעולם" משום הזהירות בהלכות שבת.[8]
מלבד זאת נזכר שמו בדברי חז"ל במספר הקשרים נוספים; בפרשנות המקראות - הוא מוזכר במקום אחד כמפרש פסוקים מוקשים בפני רבן גמליאל,[9] בענייני מוסר - הוא מוזכר במקום אחר, בו הוא נשאל על ידי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?" ועל כך הוא משיב "שכן טוב", ועל השאלה ההפוכה; "איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם?" הוא משיב בהתאם: "שכן רע".[10] וכן בניחום אבלים, כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי.[11]
החיד"א[12] טוען כי יוסף הכהן הוא יוסף בן מתתיהו זה שכתב את יוסיפון. רבי יצחק אברבנאל[13] גם טוען שיוסף הכהן שהמשנה אומרת עליו שהוא חסיד, הוא (יוסף בן מתתיהו) יוסף בן גוריון שהוא מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.