רב אידי בר אבין (השני)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא אחרי פטירתו של רב אשי.
עובדות מהירות מקום פעילות, פטירה ...
מקום פעילות | סורא, בבל |
---|---|
פטירה |
451 ד'רי"א |
תקופת הפעילות | דור שישי לאמוראים |
השתייכות | ראש ישיבת סורא |
רבותיו | רב פפא |
בני דורו | רב אשי |
סגירה
רב אידי בר אבין היה תלמידו של רב פפא[1] (שהיה תלמידו של רב אידי בר אבין הראשון המפורסם), והיה חברו של רב אשי[2].
באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (בשנת ד'קפ"ז - 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין שישב על הכיסא כעשרים שנה עד פטירתו בשנת ד'רי"א (451)[3]. לפי חשבון זה, האריך ימים, שהרי היה תלמידו של רב פפא שנפטר בתרפ"ז, ואם היה בן עשרים שנה לכל הפחות בעת פטירתו, נמצא שחי צ"ו שנה[4].
בתקופה שמלך כראש ישיבת סורא, תיקן תקנות לבני דורו, כך למשל תיקן תקנה לבני העיר נרש (הסמוכה לסורא)[5] בהלכות נדה[6].